בימים שבהם החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרי מלחמה עצומים, מחקרם החדש של ד"ר אלירן סולודוחה מהמרכז האקדמי פרס ופרופ' מוסי רוזנבוים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מציע זווית מפתיעה: החוויות המאתגרות של שירות מילואים אינן רק מקור לטראומה ולעייפות, אלא עשויות להפוך לקרקע פורייה ליזמות.
המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Innovation & Entrepreneurship, בחן כיצד שירות מילואים בזמן מלחמה משפיע על נכונות החיילים לקחת סיכונים ועל הכוונה שלהם לפנות לתחום היזמות.
החוקרים סקרו 320 ישראלים, מתוכם 77 חיילי מילואים שגויסו אחרי 7 באוקטובר. הנתונים חשפו תבנית ברורה: ככל שחיילי המילואים נחשפו ליותר מצבים של לחץ וסכנה, כך הם דיווחו על נכונות גבוהה יותר לקחת סיכונים. הנכונות הזו לא נשארה בשדה הקרב, אלא מחלחלת לעולם האזרחי ומתורגמת לנטייה חזקה יותר לפנות ליזמות. זה לא אומר שכל מי שחוזר מהמילואים הופך ליזם בן לילה, אלא שההתנסות במצבי קיצון משנה את הדרך שבה אנשים חושבים על אי־ודאות, על סיכון ועל היכולת לקבל החלטות מהירות.
כדי להבין את זה, אפשר לדמיין חייל מילואים שנקרא לדגל בשבת בבוקר, משאיר משפחה ועבודה מאחור ונכנס למציאות כאוטית שבה כל החלטה יכולה להיות קריטית. אותה היכולת לאסוף מידע חלקי, לפעול בתנאי אי־ודאות מוחלטת ולקחת אחריות - היא בדיוק אותה יכולת שנדרשת ליזם שמחליט להקים סטארט־אפ חדש. מי ששרד סיטואציה שבה טעות עלולה לעלות בחיי אדם, מרגיש הרבה פחות מאוים כשהוא צריך להחליט אם לגייס עובדים ראשונים או להשקיע כסף במוצר לא בטוח.
המחקר נשען על תיאוריית הזהות היזמית, שלפיה חוויות חיים מעצבות את הדרך שבה אנשים רואים את עצמם כיזמים פוטנציאליים. עד היום רוב המחקרים התמקדו בהקשרים עסקיים "רגילים" - כלומר פתיחת עסק קטן, ניסיון כעובד בהייטק או השפעת סביבה משפחתית. במחקר הנוכחי, לראשונה, נבחן ההקשר של שירות מילואים בזמן מלחמה. הממצאים מראים שחשיפה קצרה אך אינטנסיבית למצבי סיכון וחוסר ודאות, כפי שקורה בשירות מילואים בזמן מלחמה, יכולה לשנות את תפיסת הזהות העצמית ולחזק את הנטייה היזמית.
עבור ישראל, ההשלכות משמעותיות במיוחד. במדינה שבה מאות אלפי אזרחים חווים מעברים חדים בין חיים אזרחיים לשירות תחת אש, מתברר שמילואים אינם רק חובה אזרחית אלא גם הזדמנות לפתח מיומנויות קריטיות לשוק העבודה: חוסן נפשי, תעוזה, קבלת החלטות בתנאי לחץ ויכולת להוביל אנשים במצבים קיצוניים וקריטיים. חברות וארגונים שידעו לזהות את הערך הזה ירוויחו עובדים ומנהלים עם כישורים נדירים.
סטארט־אפים יכולים להיבנות על בסיס המיומנויות והחוסן שנרכשים בשירות המילואים - היכולת לאלתר פתרונות בתנאי חוסר ודאות, הנכונות לקחת אחריות והאומץ לקבל ולנהל החלטות מסוכנות. לצד זאת, מדיניות ממשלתית יכולה לשחק תפקיד משמעותי ביצירת תשתית תומכת ליזמים יוצאי מילואים, באמצעות מסלולי מימון ייחודיים, ליווי מנטורינג מותאם ותמריצים המסייעים להפוך את הניסיון הצבאי ליתרון תחרותי בעולם האזרחי.
ובכל זאת, שאלות חשובות נותרו עדיין פתוחות: האם החברה הישראלית באמת יודעת לנצל את היכולות הללו לטובת הכלכלה? האם המעסיקים רואים בחוסן ובתעוזה יתרון תחרותי, או שהם ממשיכים להתמקד רק בשורות טכניות בקורות החיים? ואם אכן המלחמה מפתחת נטייה ליזמות, אולי דווקא מתוך המשבר הזה יוכל לצמוח דור חדש של יזמים שיבנו מחדש את הכלכלה והחברה הישראלית.