משפחות החטופים והפעילים שאיתם כבר שנתיים הם גיבורים שצריך לבנות לכבודם פסל, שיעמוד ברחבת מוזיאון תל אביב ויהווה השראה לכל ישראלי בעתיד. הפסל צריך להיות בנוי מכמה חומרים - החזקים ביותר בטבע. שמצידי יהיה פלדה מכוסה בגרפן, פלדיום ויהלומים.
המאבק שלהם, בחוץ, ברחובות, לאורך כל השנה וכל העונות, הקושי הבלתי נתפס, האלימות המשטרתית והימינית שהם נתקלו בה, התסכול הבלתי נגמר מול האטימות המשוועת של הממשלה ותומכיה - הם שרדו את כל הדברים האלה והמשיכו עם המחאה שלהם עד הניצחון המוחלט: כלומר סיום המלחמה והחזרת החטופים.
מדובר בחבורה של גיבורים, שנלחמו למען האהבה שלהם, המשפחה שלהם וכן, גם למען הנשמה של המדינה שלהם. הם לא נשברו ולכן הפסל צריך להיות בנוי מפלדה וחומרים בלתי שבירים אחרים. הם גיבורים שדורות העתיד צריכים ללמוד ולשאוב מהם השראה למאבק אזרחי בלתי מתפשר.
המאבק שלהם במשך שנתיים צריך להילמד ברחבי העולם ולהצטרף לשורת מאבקים לא אלימים אחרים שנלמדו והביאו מסקנות מעניינות מאוד שמאבקים אזרחיים עתידיים יכולים לקחת.
אכן, סקירת מחקרים לתוך הפגנות ומחאות מוצלחות לאורך ההיסטוריה מראה שהמאבק של משפחות החטופים דומה למחאות מוצלחות דומות.
ב-1986, למשל, מיליוני פיליפינים יצאו לרחובות מאנילה במחאה שלווה ותפילה. זה הוביל לנפילת המשטר המושחת של פרדיננד מרקוס. ב-2003 אזרחי גיאורגיה הצליחו להדיח את אדוארד שוורדנדזה ב"מהפכת הוורדים", מאחר שהמפגינים עמדו מול הפרלמנט עם פרחים בידיים. גם בהודו, ארה"ב, צ'כיה, שבדיה והרבה מאוד מקומות אחרים היו מחאות שלוות מוצלחות הרבה יותר מאשר הפגנות אלימות או עימותים מזויינים.
לפי מחקר של אוניברסיטת הארוורד, שבדק מאות מחאות במאה השנים האחרונות, מחאות לא אלימות מוצלחות פי 2 יותר מאשר מחאות אלימות.
ציבור עצום
המשותף למחאות המוצלחות בעבר וברחבי העולם ולמחאת משפחות החטופים היו כמה גורמים.
הראשון, יותר מ-3.5% מהאוכלוסייה היתה מעורבת אקטיבית במחאה. כלומר, בישראל יותר מ-350,000 איש יצאו לרחובות וקידמו תכנים של מחאת משפחות החטופים. האמת, הרבה-הרבה יותר מ-350,000 ישראלים נאבקו אקטיבית למען החטופים. לפי הערכות לפחות 60% מהישראלים היו בעד סיום המלחמה והחזרת החטופים.
החטופים שחזרו והעניקו השראה להמשך ההפגנות עם סיפורי הגבורה שלהם מהשבי ומדבריהם על כך שהם שאבו כוחות מההפגנות למען החזרתם - העניקו לגיטימציה הרבה יותר גדולה להפגנות "בזמן מלחמה" וכך הגדילו את הסיכויים להחזרת חבריהם מהשבי.
אגב, בהערת צד החטופים הגיבורים שניצלו והתגייסו כדי להחזיר את אחיהם השבויים הם גיבורים בפני עצמם והמדינה צריכה לגייס את כולם עם חוזים לכל החיים כדי שיהיו נציגים של ישראל במאבק על התדמית של המדינה בחו"ל (משהו שהממשלה הבאה תהיה חייבת לעשות כדי להציל את הכלכלה שלנו מבידוד).
גורם שני שגרם להצלחות מחאות לא אלימות: הלגיטימיות הציבורית של הממשלות והמשטרים נחלשה או נעלמה לחלוטין בגלל המחאה. כיום, הממשלה של ישראל מייצגת מיעוט מהעם, מיעוט שברובו לא מאמין בדמוקרטיה (חרדים, חרד"לים, כהניסטים וליכודניקים).
אין לממשלה לגיטימיות בגלל סירובה לסיום המלחמה וסירובה להקמת וועדת חקירה ממלכתית. כשאין לגיטימיות נגד הממשלה שמוחים נגדה, הרבה יותר אנשים מתגייסים למחאה.
כיום רוב העם מבין שאין לממשלת נתניהו לגיטימיות בגלל שהיא אחראית על השבעה באוקטובר, היא אחראית על המשך הלחימה בניגוד לדעת מערכת הביטחון ובניגוד לדעת המדינות בנות הברית שלנו, היא אחראית על כך שעדיין לא הוקמה וועדת חקירה ממלכתית שתעניק לנו תשובות על איך קרה מה שקרה בשבעה באוקטובר. לכן רוב העם תמך באלו שהובילו את המחאות נגדה ונגד המדיניות ההרסנית שלה.
הגורם השלישי: מודלים אקדמאים מראים שהפגנות עם גוף ארגוני חזק, תקשורת יעילה ומסרים יציבים - מצליחות הרבה יותר. הרבה מאוד כסף ציבורי ושל תורמים הושקע במחאה ובהפגנות המשפחות, שהצליחה לעמוד בצורה איתנה מול הלחצים הממשלתיים הכבירים.
ברור שממשלת נתניהו הלא לגיטימית ניסתה לעשות "הפרד ומשול" אבל רוב המשפחות של החטופים וגם המחאות האחרות התאחדו סביב המסר המאוד ברור של סיום המלחמה והחזרת החטופים. בכך יצרו אמינות ציבורית למרות מאמצים כבירים של נתניהו ועוזריו לחבל במסר עם כל מיני תמיכות ואף הקמות של משפחות שכולות ומשפחות חטופים שלא רצו בסיום המלחמה.
הפרד ומשול לא עובד כשאי אפשר להפריד. עדיין צריך להיזהר. עד שהחטופים לא חוזרים, נתניהו עוד עלול להוציא שפנים רעילים מהכובע המזוהם שלו. צריך לקוות שנותני הערבות להסכם הזה יצליח להעביר את ההסכם מעבר לקו הסיום ואת החטופים ששרדו את התופת מעבר לקו הגבול.
ויש גורם נוסף שאינו אקדמאי ולא נלמד בעבר ככל הידוע לי.
משפחות החטופים הצליחו לשכנע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שסיום המלחמה והחזרת החטופים תואמות את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלו. טראמפ, נרקיסיסט פתולוגי שלא מתעניין בשום דבר מלבד חשבון הבנק שלו והשם שלו, "גויס" על ידי המפגינים והעדיף את המפגינים על פני חברו נתניהו.
האם זה בגלל שהוא הרגיש שנתניהו עומד בינו לבין פרס נובל לשלום? אולי. האם זה בגלל שהוא הרגיש שממשלת ישראל מפריעה לעסקים שלו עם סעודיה וקטאר? ייתכן מאוד. האם זה בזכות המחמאות שהרעיפו עליו ועל שליחו מצד משפחות החטופים? כנראה. השורה התחתונה היא שלצד הפסל של משפחות החטופים, צריך להקים פסל גם של טראמפ.