השקל ממשיך להתחזק בחדות: ההודעה על העסקה להפסקת אש בעזה והחזרת החטופים הישראלים, נחלש הדולר בכ-1% ונסחר סביב 3.27 שקלים - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2022. גם היורו נופל ב-1.2% ונסחר כרגע בכ-3.79 שקלים. מדובר במגמה שמורגשת היטב בכלכלה הישראלית - לטוב ולרע.
בטווח המיידי, התחזקות השקל משמחת את הצרכנים. מי שמתכנן חופשה בחו"ל ייהנה ממחירים זולים יותר - החל בכרטיסי טיסה ובתי מלון ועד לקניות מעבר לים. גם רכישות אונליין באתרים כמו עלי אקספרס, אמזון ואיביי יעלו פחות, משום שכל שקל שלנו שווה יותר דולרים או יורו.
בהמשך, אם השקל ימשיך להתחזק, היינו מצפים לראות ירידה גם במחירי מוצרים מיובאים - ממזון ועד מוצרי אלקטרוניקה. במצב הפוך, של התחזקות הדולר, הציבור רגיל לראות התייקרות במחירים. היבואנים טוענים אז לעליית עלויות ומגלגלים זאת לצרכן. אבל לצערנו כשהשקל מתחזק, היבואנים פעמים רבות משאירים את פער ההכנסות בידם - תוצאה של תחרות לא מספקת וצרכנים פראיירים.
מחירי מכוניות רגישים לשינויים בשער המטבע, אבל ההשפעה אינה מיידית. יבואני הרכב משלמים על המכוניות ברגע שהם מזמינים אותן מהיצרן בחו"ל, לעתים חצי שנה לפני שהן נפרקות כאן, או ברגע שהן עוזבות את הנמל, למסע בן יותר מחודשיים לאלה שמיובאות מהמזרח. גם אחר כך נזהרים היבואנים משינוי מחירי המחירון, כדי שלא לגרום לפגיעה בערכי הרכבים המשומשים מאותו הדגם במחירונים.
ואולם הם גם כן יגלו גמישות רבה יותר במבצעים, הנחות באולם התצוגה, והטבות כמו טרייד אין במחיר משופר, טיפולים במתנה ועוד. עם זאת היחלשות הדולר תסייע בעיקר בהוזלת מחירי דגמים סינים שבדרך לארץ.
מנגד, למגמה יש גם צד מדאיג. חברות ההייטק והיצואנים, שמקבלים את הכנסותיהם במטבע זר, יראו פחות שקלים על כל מכירה. הפגיעה הזו עלולה להשפיע על רווחיות החברות, על ההשקעות בענף ואף על שוק התעסוקה בטווח הארוך.
השפעה נוספת מורגשת בשוק ההון ובחיסכון הפנסיוני. קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחזיקות חלק ניכר מהשקעותיהן בנכסים בדולרים, בעיקר בארצות הברית. ירידת ערך הדולר מול השקל שוחקת את שווי ההשקעות הללו במונחי שקלים - ועלולה לפגוע בתשואות בתקופה הקרובה.
מה המשמעות? שאם אתם מושקעים במסלול שעוקב למשל אחר מדד S&P500, תגלו כי התשואה שלכם בקרן או בפנסיה נמוכה מזו שהיתה אמורה להתקבל כביכול, וזה בגלל הירידה בשער הדולר לעומת השקל.
מי שמרגישים את הפגיעה באופן ישיר הם היצואנים הישראלים. אלה מוכרים את מרכולתם במטבע זר, בעוד שהוצאותיהם משולמות בשקלים. כשהשקל מתחזק, ההכנסות בדולרים או ביורו הופכות לפחות שוות. הפגיעה הזו אינה נחלתם של יצואני תעשייה או חקלאות בלבד, אלא גם של ענפי השירותים המכוונים לשווקים בחו"ל, ובראשם ההייטק.
בימים שבהם תעשיית ההייטק ממילא מתמודדת עם מצוקה, ירידה נוספת ברווחיות עלולה להחריף את מצב החברות ולפגוע ביציבותן. גם תעשיות ביטחוניות, תאגידים גדולים וחברות טכנולוגיה המדווחות על הכנסות במטבע חוץ נאלצים להתמודד עם אותה פגיעה.