פרופ' יורם עדן העריך את שווי הבינלאומי ב-3.3-3.7 מיליארד שקל - מעט מעל להון העצמי של הבנק

"הנחתי כי לאחר שסך הנכסים המניבים של הבינלאומי ירד בכ-3% ב-2002 תהיה 2003 שנת ייצוב, וסך הנכסים המניבים יגדל רק החל ב-2004", כך כתב פרופ' יורם עדן בהערכת השווי שביצע לבנק הבינלאומי עבור בנק דיסקונט , המחזיק ב-26.4% ממניות הבינלאומי. לפיכך מעריך עדן כי שיעור הגידול בהיקף הנכסים המניבים של הבינלאומי יהיה 0% ב-2003; 5% ב-2004 ו-3% ב-2005 ו-2006 ו-2% ב-2007.



עדן מוסיף כי מהסקירה השנתית של בנק ישראל על מערכת הבנקאות ל-2001 עולה כי שיעור הגידול השנתי בהיקף הנכסים הפיננסיים ב-2001-'97 היה כ-8% בממוצע. "מטעמי שמרנות נקבתי בשיעורי גידול נמוכים מהשיעורים האלה, למרות ההנחה כי עד סוף 2004 המשק יתייצב ויחזור לפסי צמיחה", הוא כותב.



הערכת השווי של עדן נערכה לבקשת בנק דיסקונט, מכיוון שהפער בין שווי האחזקות בבינלאומי בספרי דיסקונט לשווי המניות בבורסה היה גבוה במיוחד, ולפי תקן 15 נאלץ הבנק להסביר את ההפרש. דיסקונט רושם את אחזקותיו בבינלאומי לפי שווי של כ-866 מיליון שקל, בעוד ששווי האחזקות בבורסה היה בסוף מארס 2003 כ-310 מיליון שקל. בסוף המסחר בבורסה אתמול היה שווי האחזקות של דיסקונט בבינלאומי כ-420 מיליון שקל - וזאת לאחר עלייה של כ-35% בשלושת השבועות האחרונים ועלייה של כ-50% שרשמה בשישה שבועות.



בהערכת השווי חוזר עדן על תפישתו שלפיה אחזקות בבנק כמוהן כאחזקות בנכס כספי, ולכן לא נדרשת בגינן הפחתת שווי בהתאם לתקן 15, דבר שלדבריו תקף גם לגבי ההשקעה של דיסקונט בבינלאומי. לדבריו, הסחירות של מניית הבינלאומי נמוכה, ולפי עקרונות חשבונאיים מקובלים, יש לייחס משמעות מוגבלת בלבד למחירי המניות.



בכיר בשוק ההון ביקר את העקרונות שהנחו את עדן. לדבריו, אם עדן סבור כי שוויו של בנק הוא כמו נכס כספי, הרי שהערכת השווי שלו היתה צריכה להתבסס רק על ההון העצמי של הבנק. לדבריו, התפישה של עדן שגויה, מכיוון שההון העצמי של הבנק אינו משקף תמיד את מצבו האמיתי, לראיה - הפועלים הודיע על הפרשה של 2 מיליארד שקל ברבעון הרביעי ב-2002 - וגרם לשחיקה בהונו העצמי.



הערכת השווי של עדן התבססה על מידע פומבי בלבד, וזאת לאחר שבנק דיסקונט פנה לבינלאומי בבקשה לשיתוף פעולה ונענה בשלילה. עדן מסייג את הערכות שווי הנערכות על בסיס מידע פומבי בלבד: "הדו"חות הכספיים המתפרסמים בציבור ודו"חות הדירקטוריון הנלווים אליהם כוללים מידע שהוא בעיקרו צופה פני עבר. לשם הכנת הערכת שווי מקצועית ואמינה נדרש מידע נוסף צופה פני עתיד, שאותו ניתן לקבל רק מהתאגיד נשוא הערכת השווי ומחברי ההנהלה שלו. הערכת שווי הנעשית בהתאם למידע המתפרסם בציבור בלבד היא אפוא בעייתית ומטבע הדברים חשופה יותר לטעויות. קל וחומר שהדברים נכונים לגבי בנק", הוא כותב.



בשוק ההון יש הטוענים כי אמנם מידע פומבי, קרי הדו"חות הכספיים, הוא בבסיסו צופה פני עבר, אך יש בו גם אינדיקציות לגבי העתיד - וכך למשל מפורטת בדו"חות החשיפה של הבנק למגזרים שונים וכן התפלגות החובות הבעייתיים שלו. "גם הערכות שווי שנעשות בתוך הבנק אינן יותר נכונות מההערכות שנעשות על ידי מעריכים חיצוניים", אמר בכיר בשוק ההון.



מלבד שיעור הגידול השנתי בהיקף הנכסים, מעריך עדן כי בבינלאומי יחול שיפור גם במרווח הפיננסי. לפי עדן הגיע שיעור המרווח הפיננסי בבינלאומי לכ-1.9% ברבעון הרביעי של 2002. "שיעור זה היה גבוה מהשיעור הממוצע ב-2002 כולה ומכאן ניתן ללמוד כי שיעור המרווחים יעלה, מכיוון שאשראים חדשים ניתנים או מחודשים בשיעורי מרווח גבוהים יותר", כותב עדן. עדן מעריך כי המרווח הפיננסי של מערכת הבנקאות יעלה ב-2003 וכך גם המרווח בבינלאומי, שיגיע ל-2% לפחות.



לפני כמה חודשים העריכה חברת קסלמן פיננסים את כי שווי הבינלאומי הוא 2.85-2.58 מיליארד שקל. עדן מעריך כי שווי הבנק הוא 3.7-3.3 מיליארד שקל, וזאת כשההון העצמי של הבנק הוא כ-3.3 מיליארד שקל. גם בפרמטרים נוספים בהערכת השווי של עדן יש שיפור בהשוואה להערכה של קסלמן. למשל מעריך עדן כי שיעור התשואה ברוטו על ההון הפעיל של הבינלאומי יהיה 5.5%, בעוד שקסלמן העריכה כי יהיה 5%, וכי שיעור המס האפקטיווי בבנק יהיה כ-48.8%, כאשר קסלמן נקבה בשיעור הגבוה מעט מ-50%.



עדן מעריך כי ההפרשות לחובות מסופקים של הבינלאומי יסתכמו בכ-1.5% מסך האשראי של הבנק ב-0.5% - 2003 הפרשה שוטפת ו-1% הפרשה בגין חובות בעייתיים. קסלמן העריכה כי ההפרשות יסתכמו בכ-2.25% מסך האשראי. ואולם עדן מציין כי כלל בהערכתו הפרשה צפויה נוספת בגין אשראי ללווים גדולים, בסכום של 50 מיליון שקל.



בהערכת השווי המנומקת שלו לבנק לא התייחס עדן לאחד הנתונים הבולטים ביותר בדו"חות של הבינלאומי בסוף 2002 - ירידה של 10.6% בהיקף פיקדונות הציבור בבנק. פיקדונות הציבור הם מקור הרווח העיקרי של הבנקים והם מהווים גם את המקור העיקרי שלהם למתן אשראי. אולם ייתכן שבמקרה זה מדובר בירידה זמנית או בירידה שלא תפגע בטווח הארוך ביכולת הענקת האשראי של הבנק.