אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום דוח נרחב הקורא לצמצום דרמטי של אחת מהטבות המס הפופולריות ביותר בישראל - זו הניתנת לחוסכים בקרנות השתלמות.
על פי הדוח, מדובר בהטבה רגרסיבית מאוד, כלומר כזו שמיטיבה בעיקר עם בעלי הכנסות גבוהות ואינה שקופה לציבור.
לפי נתוני האוצר, עלות ההטבה לקופת המדינה הסתכמה בשנת 2024 בכ-10.7 מיליארד שקל, מתוכם כ-8.5 מיליארד שקל נובעים מהטבות מס בהפקדות לקרן ועוד 2.2 מיליארד שקל מהפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה.
הסקירה מגלה פערים עצומים בין קבוצות האוכלוסייה: רק תשעה אחוזים מהעובדים בעשירון התחתון מפקידים לקרן השתלמות, לעומת 83 אחוזים בעשירון העליון. בקרב עובדים עם תואר אקדמי שיעור ההפקדה מגיע ל-63 אחוזים, בעוד שבמגזר החרדי הוא 26 אחוזים בלבד ובמגזר הערבי 18 אחוזים.
ההטבה עצמה מוטה עוד יותר: 71 אחוזים מההטבות מוענקות לשלושת העשירונים העליונים, ואילו החציון התחתון של השכירים נהנה יחדיו מפחות מעשרה אחוזים מהיקף ההטבות. כך למשל, עובד בעשירון העליון מקבל בממוצע הטבה שנתית של כ-6,200 שקל - פי חמישה מעובד בעשירון החמישי ופי יותר ממאה מעובד בעשירון התחתון.
לאורך קריירה של 36 שנות חיסכון עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מהטבה מצטברת של כ-173 אלף שקל - פי 150 מעובד בעשירון התחתון.
האוצר ממליץ: קיצוץ בהטבה או ביטול הדרגתי
האוצר ממליץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס, ובראש האפשרויות עומדת הורדת תקרת ההכנסה המזכה. לפי הסימולציה שבוצעה, צעד כזה יקטין את ההטבה בעיקר לעשירונים העליונים כמעט בלי לפגוע בבעלי שכר נמוך, ויניב לקופת המדינה חיסכון שנתי של כ-1.7 מיליארד שקל.
חלופות נוספות שנבחנו כוללות ביטול הפטור ממס רווחי הון או הגבלתו לתקופה של שש שנים בלבד. עם זאת, באוצר קובעים כי הפחתת התקרה היא הצעד היעיל והפרוגרסיבי ביותר לצמצום אי השוויון.
עוד נכתב כי ביטול ההטבה או הקטנתה יאפשרו להפנות את הכספים שיוחזרו לקופה הציבורית להפחתת שיעורי המס, לצמצום החוב או להשקעה בתשתיות ובחינוך - צעדים שהאוצר רואה בהם חלופה שקופה, שוויונית וצומחת יותר.
הדוח מציין כי מאז שנות ה-80 איבדו קרנות ההשתלמות את ייעודן המקורי - מימון השתלמויות מקצועיות, והפכו לכלי חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס. כיום סך הנכסים המנוהלים בקרנות ההשתלמות עומד על כ-406 מיליארד שקל, והן מהוות כ-22 אחוזים מכלל חסכונות משקי הבית בישראל.
באוצר טוענים כי מדובר במנגנון שמגדיל את אי השוויון ומפחית את שקיפות מערכת המס, וכי המשך קיומה של ההטבה במתכונתה הנוכחית אינו מוצדק כלכלית. במקביל מדגישים באגף הכלכלן הראשי כי יש מקום לבחון יצירת כלי חיסכון חלופי - שוויוני ונגיש לכלל האוכלוסייה.