פרופ' יואל מוקיר, הזוכה הטרי בפרס נובל בכלכלה, התראיין לראשונה לאחר זכייתו בתוכנית "איפה הכסף" עם ענת דוידוב ויעל אילון ב־103FM. מוקיר, היסטוריון כלכלי בעל שם עולמי, דיבר על הזכייה היוקרתית, אך גם הביע דאגה עמוקה לעתיד החברה הישראלית ולכיוונה של המדינה.
מוקיר, יליד הולנד שגדל בחיפה ומרצה באוניברסיטת תל אביב, זכה במחצית מהפרס היוקרתי על מחקריו שחשפו כיצד תרבות, ידע ומוסדות יוצרים בסיס לצמיחה מתמשכת ולחדשנות טכנולוגית. המחצית השנייה הוענקה לפיליפ אגיון ופיטר האויט, שפיתחו תיאוריה המתארת כיצד חדשנות מחליפה ללא הרף טכנולוגיות ישנות ומניעה פריון וצמיחה.
"אני מודאג", אמר מוקיר. "המספרים מאוד מטרידים. אם מסתכלים על מה שכותבים כלכלנים ודמוגרפים בישראל - זה ברור שאין דרך לעצור את התהליך. אם לא יהיו שינויים בקרב החברה החרדית שיצליחו להכניס אותם למאה ה־21 ולהבין שבלי לימודי ליבה חברה מודרנית לא יכולה לפעול, בעוד 40-30 שנה ישראל תהיה מדינה תיאוקרטית. מדינה שמבחינות רבות חוזרת לימי הביניים, וזה מטריד אותי בצורה בלתי רגילה. ישראל נוסדה כמדינה נאורה, חילונית ומתקדמת - והיום הדברים האלה כבר לא מובנים מאליהם".
מוקיר התייחס גם להישגים האנושיים שהובילו לשיפור דרמטי באיכות החיים בעידן המודרני: "מבחינת החיים החומריים, החיים בשנת 2025 טובים לאין שיעור מאשר לפני מאה שנה, שלא לדבר על 300 שנה. בשנים 1800-1700 תוחלת החיים באירופה הייתה 33-32, וחצי מהתינוקות מתו לפני גיל חמש. היום אנחנו אפילו לא מסוגלים להבין עד כמה החיים שלנו טובים - אנחנו מחממים את הבית בחורף, מקררים בקיץ, וכמעט אף אחד לא סובל מרעב שנגרם על ידי הטבע".
לדבריו, השינוי ההיסטורי נולד כשהחברה באירופה, בעיקר בבריטניה ובצרפת, הכירה בחשיבותו של "ידע שימושי" - מדע וטכנולוגיה שמטרתם לשפר את רמת החיים. "זה נשמע לנו טריוויאלי, אבל במאה ה־17 זו הייתה תובנה מהפכנית. פרנסיס בייקון היה בין הראשונים שהבין שרק מחקר מדעי ישפר את איכות החיים שלנו".
עם זאת, מוקיר הזהיר כי ההתקדמות המדעית לא לוותה בהתקדמות דומה בתחום הפוליטי והחברתי. "אין ספק שהקדמה שלנו היא טכנולוגית ומדעית, אבל מבחינה חברתית ופוליטית קשה לומר שהתקדמנו. התרבות הפוליטית לא השתפרה בד בבד עם התרבות הטכנולוגית. אנשים באוקראינה סובלים לא בגלל שהטבע מתנכל להם, אלא בגלל מלחמות. אם לא היו מלחמות - תמותת הילדים בעולם כמעט הייתה נעלמת".
כשנשאל על השפעת המלחמה על ישראל, השיב: "מבחינת הקידמה הטכנולוגית ישראל מדהימה. העולם מסתכל ומשתאה שמקום כל כך קטן מייצר כל כך הרבה כישרון ויכולת. למרבה הצער, חלק גדול מהיצירתיות הזו מופנה למטרות צבאיות. אני מבין את הצורך, אבל זו הטרגדיה של מלחמות ושל שנאה".
לבסוף התייחס לדמוקרטיה העולמית: "הדמוקרטיה היא לא שיטה מושלמת. בהרבה מקרים היא הביאה לשלטון אנשים מסואבים ומושחתים שחיסלו אותה מבפנים - כמו פוטין ברוסיה, אורבן בהונגריה וארדואן בטורקיה. אפילו בארצות הברית הדמוקרטיה רעועה ויש איומים עליה. עדיין לא הצלחנו ליצור מוסדות פוליטיים שחסינים לשחיתות ולפגיעה בדמוקרטיה".