העובדים בישראל כבר לא חוששים לעמוד על זכויותיהם, ובשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה במספר התביעות נגד מעסיקים. מעבר לתשלום הסכומים לעובדים, נאלצים מעסיקים לשלם גם הוצאות משפט כבדות, קנסות ועיצומים.
מה הן הפרות החוק השכיחות שחוזרות על עצמן וגורמות למעסיקים לשלם ביוקר? בחברת עוקץ מערכות ניתחו בסיועו של רו"ח נתנאל מורגנשטרן 300 פסקי דין שנתנו במהלך השנה החולפת, וגיבשו את רשימת ההפרות שעלו למעסיקים הרבה מאוד כסף.
הודעה מוקדמת
ע"פ החוק, המעסיק והעובד חייבים לתת הודעה מוקדמת לפני שהם מסיימים את יחסי העובד ביניהם. ככלל, עובד חודשי לאחר שנה זכאי ל-30 ימי עבודה ועובד שעתי/יומי יהיה זכאי ל-30 יום רק לאחר 3 שנות עבודה. כמו כן, לא ניתן למנות ימים שבהם העובד נמצא במחלה/מילואים וכד' כימי הודעה מוקדמת.
מעסיק/עובד שלא מעוניין לתת הודעה מוקדמת נדרש לשלם פיצוי בגובה ימי ההודעה הנדרשים. רבים מהמעסיקים טועים בחישוב ימי תשלום הודעה מוקדמת, אם בגלל טעות בחישוב או בגלל חישוב שגוי בגין ימי מחלה/מילואים וכד'.
אי תשלום של יתרת דמי הבראה לאחר פיטורים
ע"פ הצו, ההרחבה "בדבר השתתפות בהוצאות הבראה", כל עובד שעבד מעל שנה זכאי לקבל דמי הבראה בסך של 418 שקלים ליום, מספר הימים המחויבים בתשלום נקבעים ע"פ הוותק של העובד החל מ-5 ימים בשנה הראשונה ועד ל-10 ימים מהשנה ה-20.
עובד שמפוטר זכאי לתשלום דמי ההבראה המגיעים לו מיום התשלום האחרון ועד ליום הפיטורין. רבים מהמעסיקים לא משלמים את דמי ההבראה בזמן פיטורים, מכיוון שלא יודעים שיש לשלם תשלום זה בנוסף לכל התשלומים המגיעים לעובד בסיום יחסי עובד ומעביד.
חישוב לקוי של חופשה שנתית
ימי החופשה השנתיים של העובד נקבעים לפי חוק חופשה שנתית וצו ההרחבה לשבוע עבודה מקוצר. מספר הימים תלוי בוותק, בהיקף המשרה ובסוג ההעסקה. יש הבדל בין מקומות עבודה עם חמישה ימי עבודה לשישה. בפועל, מעסיקים רבים שוגים בחישוב הזכאות - ולעיתים קרובות העובדים אינם מקבלים את מלוא ימי החופשה שמגיעים להם על פי דין.
עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה המגיעים לו במהלך עבודתו, זכאי במועד סיום יחסי העבודה, לקבל ממעסיקו סכום כסף השווה ליתרת ימי החופשה שלו במכפלת השכר בתעריף האחרון של יום העבודה. כך למשל, כאשר מדובר על שבוע עבודה בן 5 ימים בשבוע, שווי יום החופשה יחושב על בסיס גובה השכר החודשי חלקי 21.67. למי שעובד 6 ימים בשבוע, שווי יום החופשה יהיה השכר החודשי חלקי 25. אלא שבפועל, במקרים רבים מתגלות טעויות בחישוב זכות זו.
פיצול שכר ואי תשלום עבור שעות נוספות
סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע שכל עבודה מעבר למכסה היומית או השבועית נחשבת לשעות נוספות, ומזכה את העובד בגמול מתאים. למרות זאת, מעסיקים רבים טועים ומחשבים את השעות הנוספות על בסיס חודשי גלובלי במקום לפי הנוכחות היומית והשבועית בפועל. כך נוצר מצב שבו שעות נוספות ביום אחד מתקזזות מחוסר שעות ביום אחר, בניגוד לחוק.
בנוסף, בתי הדין לעבודה מתמודדים בשנים האחרונות עם גל תביעות נגד מעסיקים שמפצלים את השכר לרכיבים שונים, כדי לצמצם את ההפרשות לפנסיה ולפיצויים. שכר היסוד קטן, ההפרשות מצטמצמות והעובדים נפגעים. אף שהמהלך מוצג לעיתים כהסדר לגיטימי, בפועל מדובר בעבירה. הפסיקה עקבית, פיצול מלאכותי של השכר נחשב הפרת חוק והמעסיקים נדרשים לשלם קנסות כבדים ופיצויים לעובדים.
אי קיום שימוע
על אף פסיקה ברורה, מעסיקים רבים ממשיכים לפטר עובדים בלי לקיים שימוע כחוק. ההליך, שנועד לאפשר לעובד להתגונן ולהשמיע את טענותיו, מחייב מתן זמן סביר להיערכות לאחר קבלת הזימון. החוק קובע כי רק לאחר שנשקלה תגובת העובד ניתן להחליט על סיום העסקתו. פיטורים ללא שימוע כדין נחשבים להפרת חובה בסיסית, ועלולים להביא לקנסות משמעותיים גם כאשר מדובר בעובד זמני.
יש לציין כי מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה פתח בשנת 2024 2,075 תיקי חקירה נגד מעסיקים שהפרו את חוקי העבודה, ובמהלך התקופה הוטלו 801 עיצומים כספיים בסכום כולל של 139,395,426 שקלים - אשר הופחת ל־100,614,753 שקלים בהתאם לתקנות ולמדיניות ההפחתה. בין יתר העבירות שנאכפו, אי העברת ניכויים משכר העובדים ליעדם או העברתם באיחור, אי ניהול פנקס שעות, אי תשלום על מנוחה, אי תשלום על שעות נוספות והעסקה אסורה בשבת.
חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שעוסקת בין היתר בתפעול פנסיוני, מסביר כי הנתונים מתייחסים לפסקי דין בלבד, ואינם משקפים את התביעות שהוגשו ע"י עובדים בגין הפרות שקשורות לשירות במילואים. בין היתר, עליהם לבדוק היטב כי בוצעה הפקדה רציפה לקופות השונות - פנסיה, ביטוח מנהלים ועוד.