הפרלמנט ביוון אישר חוק עבודה חדש ושנוי במחלוקת, המאפשר יום עבודה של עד 13 שעות -מהלך שמעורר סערה ציבורית רחבה, שביתות כלליות והתנגדות עזה מצד האופוזיציה.
לפי החוק החדש, שבוע העבודה הסטנדרטי של 40 שעות נשמר, אך תותר עבודה נוספת של עד 37 ימים בשנה ובסה"כ 150 שעות נוספות שנתיות. הממשלה מדגישה כי הארכת יום העבודה היא התנדבותית, ותחול רק על המגזר הפרטי.
הצעת החוק אושרה ברוב קולות בזכות חברי מפלגת השלטון "הדמוקרטיה החדשה" מהמרכז־ימין. איגודי העובדים הגיבו בשתי שביתות כלליות במהלך החודש בדרישה לבטל את החוק, שגרמו בין היתר לשיתוק בתחבורה הציבורית במדינה.
שרת העבודה של יוון הגנה על המהלך, וטענה כי הוא מיישר קו עם "מציאות שוק העבודה המודרני" באירופה, והאשימה את האופוזיציה בהפצת מידע שגוי. לדבריה, החוק מאפשר לעובדים להרוויח 40% יותר עבור שעות נוספות אצל אותו מעסיק, תוך הבטחה שלא יפוטרו אם יסרבו לכך.
לפי הממשלה, החוק תואם את כללי האיחוד האירופי המגבילים את שבוע העבודה הממוצע ל־48 שעות כולל שעות נוספות, אך מאפשרים גמישות בפריסה על פני שנה שלמה. הפקידים טוענים כי המהלך יאפשר לעובדים להגדיל את הכנסתם אצל מעסיק אחד, במקום להחזיק במספר עבודות חלקיות.
מנגד, באופוזיציה טוענים כי החוק מחזיר את יוון "לימי הביניים של שוק העבודה", ומזהירים מפני פגיעה חמורה בזכויות העובדים. לטענתם, העובדים היוונים כבר כיום עובדים שעות ארוכות יותר מרוב האירופים, משתכרים פחות ו"נאבקים לסגור את החודש".
איגוד עובדי המגזר הציבורי ביוון הזהיר כי גמישות השעות בפועל משמעה "ביטול יום העבודה בן שמונה השעות, הרס חיי המשפחה והחברה והכשרה חוקית של ניצול יתר".
בשנת 2024 הנהיגה יוון שבוע עבודה בן שישה ימים בחלק מהענפים כדי לעודד צמיחה כלכלית. החקיקה, שנכנסה לתוקף ביולי, מאפשרת עבודה של עד 48 שעות בשבוע במקום 40. לפי נתוני יורוסטאט, היוונים עובדים את מספר השעות הגבוה ביותר באיחוד האירופי (39.8 שעות בשבוע), לפני בולגריה, פולין ורומניה, בעוד שהולנד מדורגת אחרונה עם שבוע עבודה של 32.1 שעות בלבד.
נכון לינואר 2025, שכר המינימום ביוון עומד על 968 אירו לחודש - מהנמוכים באיחוד האירופי. שיעור האבטלה ירד ל־8.1% אך הוא עדיין נחשב לגובה לעומת ממוצע של 5.9% באיחוד. למרות ההתאוששות ממשבר החוב שהסתיים ב־2018, רמת השכר והחיים ביוון עדיין נמוכות ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי.