השבוע המשמח הזה, שבו חזרו 20 חטופים חיים לחיק משפחותיהם, התחיל בעצב עמוק. שורד הנובה, רועי שלו, הובא למנוחות לאחר ששם קץ לחייו. בת זוגו, מפל אדם, נרצחה לנגד עיניו יחד עם חברתו הטובה, הילי סולומון, ואימו התאבדה כמה שבועות אחר כך.
"אני באמת מצטער, לא יכול לשאת את הכאב הזה יותר", כתב במכתב הפרידה שלו. "אף אחד לא יבין אותי לעולם. אני חי, אבל מבפנים הכול מת. בבקשה אל תכעסו עליי".
ביום הלוויה פורסם מקרה טראגי נוסף. שנתיים אחרי שאיבדה את בנה סלבה ב-7 באוקטובר, אימו, ילנה גילר, שמה קץ לחייה. מהיום בו נרצח סלבה, מצבה של גילר, מתמודדת נפש, הלך והתדרדר והיא איבדה את הקשר למציאות.
שנה קודם, ב-10 באוקטובר 2024, ביום הולדתה ה-22, שלחה שיראל גולן, ניצולת נובה, יד בנפשה. אחיה, אייל, טוען שאפשר היה למנוע את מותה, אם המדינה הייתה מטפלת כראוי בה ובשאר ניצולי הנובה. "המקרה המזעזע בו איבדנו עוד שורד נובה, בדיוק שנה לאחר לכתה של אחותי הקטנה", הוא אומר, "מוכיח שהמדינה לא באמת השכילה להבין את חומרת מצבם של שורדי ושורדות הנובה. שנתיים אחרי ה-7.10 והם עדיין לא מקבלים את הטיפול המגיע להם. לחלקם המדינה אף הפחיתה את אחוזי הנכות. במהלך השנה האחרונה נאבקנו, אני וחברותיי לצוות 'חופשיה', כדי שיקבלו את הטיפול המגיע להם וזה לא קרה".
5,000 שקל, 12 פגישות טיפוליות
שלושה אתרי מסיבות היו בעוטף ב-7 באוקטובר: "הנובה", "הפסיידאק" וצוות ההקמה של "המידברן". 410 מבלים נרצחו, וכ-4000 שרדו את הטבח. בחודשים הקריטיים שאחרי האסון, רשויות המדינה המשותקות לא נתנו מענה ראוי לניצולים, והתארגנויות אזרחיות ועמותות שהוקמו לצורך העניין סיפקו להם, ועדיין מספקות, סיוע נפשי ותמיכה מכספי תרומות.
באוקטובר 2023 שילם הביטוח הלאומי תשלום ראשוני בסך 5,000 שקלים לנפגעים. סיוע ראשוני, שנועד לאפשר לניצולים להתייצב כלכלית בתקופה הראשונה שלאחר האסון, שבה רבים מהם לא היו מסוגלים לחזור לעבודה. לזה התווסף, "נוהל חרדה", סדרה של 12 טיפולים נפשיים, להם זכאים ניצולים שהטלפון שלהם אוכן בעוטף בבוקר ה-7 באוקטובר והוכרו כנפגעי איבה.
מי שנזקק למענה רחב יותר, צריך היה להגיש לביטוח הלאומי תביעה לקביעת אחוזי נכות, שמעניקים טיפול ללא הגבלה וקצבה חודשים. דרך חתחתים מתישה, שבה בכל ועדה הם נדרשים לחזור לטראומה וללחוץ שוב ושוב על הטריגרים שמעוררים את הכאב ומחמירים את מצבם.
נסעת לחו"ל? כנראה שאתה כבר לא נכה
"המדינה לא הייתה ערוכה בשום דרך להתמודדות עם אירוע בסדר גודל זה", אומר מקור לוואלה. "4,000 שורדים שבילו במסיבה עם מוסיקה וריקודים והיו על חומרים משני תודעה, עברו ברגע לסכנת חיים, איבדו לנגד עיניהם את חברים ובני משפחה, נחשפו לזוועות והיו כמו ברווזים במטווח. כל הזמן הזה ההורים ליוו אותם בטלפון, חלקם ראו תמונות מחרידות בשידור חי, או התרוצצו בבתי חולים כדי לנסות לאתר אותם.
"באירוע של אוטובוס מתפוצץ, מדובר בעשר דקות ובמספר מועט יחסית של נפגעים. פה זה נמשך שעות ובהיקף גדול מאוד. מחבלים שענו לטלפונים, חטיפות בשידור חי, זוועות".
במקום שהמדינה תגיד, קחו מה שאתם צריכים ואחר כך נתחשבן, עשו טובה ונתנו נוהל חרדה של 12 פגישות עם פסיכולוג. אחר כך הסכימו להגדיל ל-24 פגישות ואחרי לחץ ל-36 פגישות ועוד 12 אם ממש מתחננים. שזה כלום ושום דבר. מי שהיה זקוק להמשך טיפול, ורוב הניצולים זקוקים לטיפול ארוך טווח, נדרשו להגיש בקשה לנכות.
חשוב להבהיר שכדי לזכות בגמלה חודשית, חייבים לקבל 20% נכות ומעלה. אם לא, נאלצים להסתפק ב'נוהל החרדה' שלא נותן שום מענה. בירוקרטיה שלא תואמת את הסיטואציה. שורדים נאלצים לעיתים לעבור שמונה ועדות, ובכל אחת מהן לספר את הסיפור שוב ושוב, להיות הכי מסכנים, ולהוכיח שסבלו. זה לא מעודד שיקום בשום צורה. מכריחים אותם ללכת לפסיכיאטר כדי להוכיח שהם לא בסדר ולא לעבוד.
וזה לא נגמר שם. אם של אחד השורדים סיפרה, שכשבנה הגיע לוועדה בביטוח הלאומי כדי לחדש את 50% הנכות הזמנית שנקבעה לו, בכל חצי שנה. הם גילו היה בחו"ל. "אמרו לו שאם הוא טס לחו"ל הוא בסדר והורידו לו את נכות ל-15% נכות בלבד. מה הם רוצים? שיישב כל היום בבית?".
באמצע ספטמבר 2024 אישרה הממשלה את המלצות ועדת הכהן למתן פיצוי וסיוע בהיקף של מיליארד שקל למשפחות שכולות, משפחות חטופים, אחים וילדים של פדויי שבי, תושבי אופקים ויישובי עוטף ישראל. ההחלטה, שהוביל בגאווה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מתיימרת לתת מענה לצרכים של מי שאינם נפגעים ישירים ולא הפכו לנכים, ולמנוע גל תביעות המוני, אבל נראה שהיא מחמיצה את שתי המטרות. סכומי הפיצוי הזעומים נעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים בלבד לאדם ובשל כך, יגיעו גם תביעות.
משפחות השורדים ניסו להשפיע ולהשיג להם מענה ייחודי, אך ללא הועיל. בסופו של דבר נקבע שרק שורדים שלא הוכרו כנכים, זכאים למענק בגובה 28,000 שקלים, כתחליף להכרה בנכות, והחזר הוצאות בגין טיפול נפשי בגובה של 30,000 שקלים בלבד.
"חייל שלקח משנה תודעה, לא יבוא לצבא וידרוש פיצוי, כי הוא עלול לשבת בכלא"
"זה מגוחך", אומרת אם של שורד, "כי רק פגישה אחת עם פסיכיאטר יכולה להגיע ל-2,500 שקלים. כמובן שמדברים על פסיכיאטר במגזר הפרטי, כי אין תורים כאלה במגזר הציבורי. מה שהם ניסו לעשות זה לחלק כסף להמונים, במקום לתת מנגנון תומך ושיקומי. אנחנו ביקשנו לתת מענק למי שמתמיד בעבודה ובלימודים, להעביר מסר של, 'אנחנו רואים כמה קשה לך, בוא קח כסף'. זאת חשיבה שיקומית.
"סמוטריץ' יצא עם הכרזה על תקציב עתק של מיליארד שקלים, ודחף פנימה את כל הנפגעים. התחילו לחצים של מי נפגע ומי לא נפגע, אופקים בפנים או בחוץ, הכל פוליטי. בסוף יצא שמשפחות השורדים לא נכנסו למתווה, וחיילים בשירות סדיר שבילו במסיבה נשארו בחוץ, וזה קריטי. חייל שלקח משנה תודעה, לא יבוא לצבא וידרוש פיצוי, כי הוא עלול לשבת בכלא. אז לא מטפלים בהם. שיסתדרו לבד".
במהלך ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-11 בנובמבר 2024, כחודש אחרי מותה של שיראל ז"ל, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבכוונתו להקים מנהלת ייעודית לטיפול במשפחותיהם של קורבנות הנובה.
"נפגשתי איתן ושמעתי סיפורים מסמרי שיער", אמר. "הן זקוקות לטיפולים פסיכולוגיים ולסיוע נוסף, הן ראו את הדברים הכי קשים שקרו ליקיריהן. לכן, אני מתכוון לטפל בזה ולהקים מנהלת מיוחדת עבורן. אי אפשר להזניח את זה. למנהלת הזאת יהיה אדם שיעמוד בראשותה. עדיין לא ברור מי זה יהיה, כמובן שחשוב שהיא תתוקצב כראוי כי מדובר בקהילה שנפגעה ומרגישה בעיקר מוזנחת".
כשהמשפחות ניסו להבין האם להצהרה הזאת יש כיסוי ותקציב, התברר להן שמדובר היה באמירה ריקה מתוכן. "אנשים שחשופים למראות קשים כל כך צריכים להיות עטופים, ולא להימצא בדאגה כלכלית בכלל", אומר אחד ההורים. "הם חייבים לקבל את הנגישות הגבוהה ביותר לטיפול רגשי, שמוגש ללא עלות, ולטיפולים אלטרנטיביים. במקום זה יש טיפול מותנה, עם הגבלה, ולא משנה מה עברת. במקום שזה יקרה, יש כל מיני תוכניות קטנות ואזוטריות, וכדי לקבל טיפול אמיתי צריך לדרוש הכרה בנכות.
"זה לא צריך להיות ככה. הם חייבים הכרה ממשלתית שלא תלויה בדבר, ולא נשענת על המגזר השלישי. הרשויות לא מבינות ששורדי הנובה עדיין נמצאים בחירום, כי לא קיבלו את הטיפול המתאים".
"דווקא עכשיו הסכנה גדולה יותר"
מי שחושב שהחזרת החטופים וסיומה של המלחמה סוגרים אצל השורדים מעגל, טועה. "דווקא עכשיו הסכנה גדולה יותר", אומר גורם בתחום הטיפול. "שנתיים הם החזיקו את האירוע, ועכשיו הם יכולים להתחיל לשחרר, וזה מסוכן. החשש הגדול הוא מהריקנות, מהתחושה שהם נשארים לבד במצוקה שלהם, והפכו לחדשות של אתמול. צריך להבין שבאירועים טראומטיים גדולים, הנזק ההיקפי נאמד רק בדיעבד. הרשויות והעמותות לא מצליחות לגעת בכולם, כי לא כל השורדים באים לטיפול ולא לכולם מספיק טיפול של אחד על אחד. גם אין מספיק בתים מאזנים בארץ וחלק מאלה שישנם, לא מתאימים לצרכים הטיפוליים שלהם".
ומה על המשפחות? השורדים נשענים בדרך כלל על קרובי המשפחה, שאינם מקבלים מענה מהמדינה. לפני שנה, בעבודה מאומצת של גורמים מטפלים, ביטוח לאומי ומשרד הבריאות אישרו למשפחות שהיו בזמן הטבח בטלפון עם ילידהם, זכאות ל'נוהל חרדה'. חלק קיבלו 12 טיפולים ואחרות 36 טיפולים. טיפה בים. משפחות חייבות תמיכה. מי שמפסיק לעבוד כדי להשגיח על הילד, כי מת מפחד לאבד אותו, מגיע לפת לחם. משפחות מתפרקות. רק אם השורד מוכר כנכה מעל 50%, המשפחה מקבלת עזרה בזכותו.
כל הגורמים איתם דיברנו מזהירים מפני המחיר הכבד שהמדינה תשלם, אם לא תתעשת ותשנה את הגישה שלה לשורדים באופן מיידי. "להסתכל דרך החור שבגרוש זאת טעות נוראית", אומר מתנדב באחת מעמותות הסיוע. "אין לנו טענות נגד ביטוח לאומי, משרד הרווחה או משרד הבריאות. הם עושים כל מה שהם יכולים. הבעיה היא בחקיקה המיושנת שכובלת אותם.
"אני נגד לחלק כסף מזומן לצעירים שעברו טראומה, ונגד התניית טיפול נפשי. קחו טיפול לכמה זמן שאתם צריכים, לפחות הטיפול הנפשי, בלי תקרת השתתפות. צריך לתת לשורדים שנתיים 100% הכרה בנכות. תשתקמו. אל תתעסקו בוועדות. אחרי שנתיים תבחנו את מצבם ומי שצריך, יקבל כמה שהוא צריך".
אייל גולן, אחיה של שיראל ז"ל לוקח את זה כמה צעדים רחוק יותר. "חשוב שתקום מנהלת עם צוותי עבודה בהקדם האפשרי, לתת ליווי צמוד של 24/7 לשורדים שזקוקים לעזרה, לבטל את הוועדות הרפואיות ולתת אחוזי נכות קבועים ללא מגבלת זמן, טיפול פסיכולוגי שיותאם למצבם בלי התניות ומענה למשפחות שזקוקות לסיוע. אם המדינה לא תשכיל לפעול במיידי, אנחנו נצא לרחובות ונדרוש את מה שמגיע למשפחות האלה".
בביטוח הלאומי אומרים, שמאז ה-7 באוקטובר, הם פועלים במסגרת החוק הקיים, ועושים כל שניתן כדי להקל על הנפגעים. למרות שאין בישראל חוק ייעודי לפיצוי נפגעי אסונות לאומיים, הצעת חוק שהביטוח הלאומי ניסה לקדם כבר באסון מירון ונבלם, פועלים שם לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה משנות ה-70', חוק מיושן, שמחייב ועדות רפואיות נפרדות, משום שהפגיעות שונות, נפשיות, פיזיות או משולבות, וכל מקרה מחייב הערכה מותאמת לצורך קביעת הסיוע.
כאן המקום להדגיש, שביטוח הלאומי משמש רק כזרוע הביצועית של החוק שקבע המחוקק, שממשיך להתמהמה. כדי להקל על השורדים הוגמשו הדרישות למסמכים רפואיים (ניתן להגיש גם מסמכים מכל גורם טיפולי, לאו דווקא רופא), הטפסים קוצרו משמעותית, וההליך נעשה שקוף ואוטומטי בטופס אחוד אחד שכולל גם פרטי תשלום.
"למשרד האוצר לא ידוע על פערים בנושא"
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המענה המרכזי שניתן לשורדי הנובה, הוא במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. בנוסף, קמה ועדה ציבורית שדנה במענה משלים מסוגים שונים והוקצו לה מיליארד שקלים שחולקו בהתאם להמלצותיה. למשרד האוצר לא ידוע על פערים בנושא".
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אנא פנו לעזרה מקצועית. ניתן לעשות זאת בדרכים הבאות: שיחה עם מוקד ער"ן בטלפון 1201 או באתר של העמותה, וכן באתר האינטרנט של סה"ר.
קו הסיוע של עמותת נט"ל - מעניק סיוע ותמיכה נפשית לנפגעי טראומה על רקע מלחמה וטרור 24/7 במספר 3362*