ישראל, כמדינה, חייבת לשאוף להסכם מדיני עם הפלסטינים. זה נכון כלכלית, תדמיתית, פוליטית ומדינית. זה נכון פסיכולוגית וגם לפי תורת המשחקים ואפילו מחקר חדש מראה שאפילו בקרב אנשי ימין יש פתיחות גדולה יותר להסכם מאשר כל צעד אסטרטגי חד צדדי.
אבל לפני הכל, בוא נעשה רק סדר כרונולוגי כדי להראות שישראל הגיעה למלחמת השבעה באוקטובר בגלל סירוב של ההנהגה שלה להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים.
- 2005. התנתקות - בוצעה על ידי הליכוד וללא הסכם מדיני - בניגוד להסכם אוסלו, שגם היום מסייע להתמודדות נגד החמאס ביהודה ושומרון. בנימין נתניהו, אגב, הצביע בעד ההתנתקות.
- 2007. החמאס משתלט על הרצועה מהרשות הפלסטינית. ביהודה ושומרון הרשות הפלסטינית משתפת פעולה עם צה"ל והשב"כ במאבק נגד החמאס.
- 2009. נתניהו חוזר לשלטון ומבטיח "אמוטט את שלטון החמאס".
- 2011. החזרת מאות מחבלים כולל יחיא סינוואר במסגרת עסקת גלעד שליט. בנימין נתניהו אחראי על זה בגלל הצורך הפוליטי שלו להרגיע את מחאות המחאה החברתית.
- 2014. אסטרטגיית "החמאס הוא נכס" מתחילה באופן מלא. נתניהו מנתק קשר עם הרשות הפלסטינית. הוא הסביר שזה מה שימנע את הקמתה של המדינה הפלסטינית.
- 2015. האלוף גרשון הכהן אומר: "נתניהו הפך את החמאס לשותף הכי קרוב שלו".
- 2015. בצלאל סמוטריץ' אומר במפורש: "אבו מאזן הוא נטל. החמאס הוא נכס".
- 2017. בנימין נתניהו ועושה דברו יוסי כהן סגרו את יחידת צלצל הייתה יחידה במועצה לביטחון לאומי ובהמשך במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שנועדה לסכל טרור באמצעים כלכליים ופעלה לחיסול התשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור. היחידה היתה מאוד מוצלחת והיא נסגרה בלי כל כך הרבה הסברים מניחי דעת.
- 2018. אסטרטגיית חיזוק החמאס על פני הרשות הפלסטינית, ממשיכה למרות התנגדות הולכת וגוברת של רוב המערכת הביטחונית. ראש הממשלה מאשר לקטאר להעביר מזוודות מזומנים לחמאס ואף מסייע לה לעשות זאת מבחינה חוקית.
- 2019: נתניהו: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס".
- 2019-2023. נתניהו מונע את חיסול הנהגת החמאס בכמה הזדמנויות.
- 2023. אחרי הניצחון בבחירות ובעיקר בגלל המאבק הארוך שלו עם מערכת המשפט הישראלית, התחילה "ההפיכה המשפטית" של הליכוד ונתניהו, שהובילה למחאות ענקיות של אזרחים שחרדים לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית.
- 2023. כחלק מהמחאה מתחילה גם תנועה שקוראת לסרבנות. ראשי מערכת הביטחון - לרבות ראש אמ"ן, הרמטכ"ל וראש השב"כ, מזהירים את נתניהו מההשלכות הביטחוניות של הרפורמה המשפטית. נתניהו וממשלתו מתעקשים להמשיך ברפורמה.
- 2023. ראשי מערכת הביטחון, כמה וכמה פעמים, מזהירים שאוייבינו רואים שישראל במצב חלש מבחינה אסטרטגית וחברתית.
- 7.10.23. הצבא הג'יהדיסטי שנבנה בכסף קטארי שנתניהו אישר להעביר כחלק מהאסטרטגיה שלו לחיזוק החמאס, מבצע את הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. החמאס רוצח, אונס וחוטף אלפי ישראלים. 1,163 ישראלים נרצחים ביום אחד. יותר מאשר בכל חמשת שנות האינתיפאדה השנייה.
- 2023-2025. המלחמה הארוכה בתולדות ישראל בכל החזיתות. גיבורים מביאים הישגים צבאיים מרשימים ולמרות דרישות של ראשי הצבא, ההישגים האלה לא מתורגמים להישגים מדיניים. הממשלה מסרבת בכל תוקף לוועדת חקירה ממלכתית שתלמד על סיבות המחדל הנוראי בהיסטוריה של ישראל.
אז כן, ההתנתקות היתה טעות קולוסאלית אבל לא בגלל מה שאתם חושבים.
ההתנתקות היתה אסון כי לא היה הסכם עליה עם הרשות הפלסטינית.
צעדים חד צדדים מרחיקים את השלום
מה אפשר ללמוד מזה לעתיד?
מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית חדש בחן את ההשלכות הפסיכולוגיות של יוזמות חד-צדדיות בסכסוכים מדיניים מתמשכים. הממצאים מראים צעדים אלה עלולים לצמצם את הנכונות לפשרות מדיניות הנדרשות כדי להגיע לשלום יציב.
המחקר נערך ע"י פרופ' עירן הלפרין, אלי אדלר, מיטל קבאז וד"ר עודד לשם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, וד"ר יוני לוי מהמחלקה לקרימינולוגיה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן.
לפי החוקרים במסגרת סכסוכים א-סימטריים, קבוצות בצד החזק מציעות לעיתים יוזמות הומניטריות חד-צדדיות כלפי הצד החלש - למשל שיפור תנאי מחיה או סיוע נקודתי, מבלי להתחייב לפשרות פוליטיות מהותיות.
כחלק מהמחקר, 353 משתתפים יהודים-ישראלים חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי שנחשפה לקמפיין אותנטי של "היוזמה לצמצום הסכסוך", וקבוצת ביקורת שלא נחשפה אליו בשלב מוקדם אלא רק לאחר שהשיבו על השאלונים שעוסקים ברגשות, ציפיות ותמיכה. לאחר מכן נמדדו רגשות המוגדרים כ"מוסריים" (אשמה, בושה, כעס), ציפיות לשלום ותמיכה בפשרות מדיניות מהותיות.
הממצאים העיקריים מראים שבקרב המשתתפים בצד הימני החשיפה ליוזמת הסיוע הפחיתה באופן מובהק רגשות מוסריים ותקווה לשלום, וכתוצאה מכך גם את התמיכה בוויתורים פוליטיים. בקרב מצביעי שמאל לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית.
"גם כוונות טובות עלולות להנציח את הסכסוך"
אלי אדלר, שהוביל את המחקר, מסביר כי "יוזמות סיוע חד-צדדיות, על אף שהן נתפסות כמהלך לקראת הצד השני, עלולות לחזק את תחושת הצדק המוסרי של הקבוצה החזקה ולצמצם את התקווה ואת הנכונות לפשרות - רכיבים הכרחיים לכל הסכם שלום עתידי. דפוס דומה למה שראינו במסגרת העזרה ההומניטרית לרצועת עזה. זהו פרדוקס מטריד: מה שנראה כצעד חיובי יכול בפועל לעכב את הסיכוי להגיע לפתרון הסכסוך".
פרופ' עירן הלפרין מוסיף: "הממצאים שלנו מצביעים על כך שגם כוונות טובות עלולות להנציח את הסכסוך. הממצאים שלנו יכולים וצריכים להביא לחישוב מסלול מחדש בקרב הגורמים המעוניינים להביא להסדר מדיני ולהבנה שבטווח הארוך יוזמות לניהול או צמצום הסכסוך לא יעבדו וצריך לחתור להסכם שיביא לסיומו".
החוקרים מדגישים כי יוזמות מסוג זה עלולות לקבע את הסכסוך ולחזק את ההתנגדות לפתרון מדיני. לכן הם קוראים לקובעי מדיניות, מנהיגים וארגוני חברה אזרחית "לבחון בזהירות את ההשלכות הפסיכולוגיות של יוזמות חד-צדדיות, ולוודא כי הן אינן מחליפות צעדים פוליטיים ממשיים".
ההתנתקות הרחיקה כל אפשרות להסכם מדיני רחב עם מדינות האזור וערבויות בינלאומיות בהקשר להקמת מדינה פלסטינית מבוזרת בהשגחה שלנו. ועם חופש פעולה מלא לכוחות הביטחון שלנו כדי להילחם בטרור.
כן, גם אוסלו
אף אחד לא אומר שהסכם עם הפלסטינים יהפוך את הכל למושלם. רחוק מכך. אבל העובדות הן שכמו שהסכם השלום עם מצרים, האויבת הגדולה ביותר שלנו, ההסכם מחזיק. גם הסכם אוסלו המושמץ הפך את הרשות הפלסטינית לשותפה במאבק נגד החמאס, שהתנגד ומתנגד בכל תוקף להסכם אוסלו.
מבצע חומת מגן ובניית גדר ההפרדה היו מהלכים אסטרטגיים הכרחיים כדי למנוע מחמאס ביהודה ושומרון לפגוע ביהודים בתוך תחומי מדינת ישראל וכך היה. ההתנתקות וחיזוק החמאס - שתי אסטרטגיות של הליכוד בגלגולים שונים שלו - היו צעדים ללא הסכם והובילו לאסון הגדול בתולדותינו.
מה שברור זה שהממשלה הבאה, כי הממשלה הנוכחית לא יכולה לעשות שום דבר נכון - חייבת להקים צוות של מקצוענים, שיודעים לכתוב ולעשות הסכמים כדי שלא נסבול שוב מצעדים חד צדדים.