דוח חריף במיוחד שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע כי מדינת ישראל אינה ערוכה להבטיח ביטחון מזון בסיסי בשעת חירום. מהדוח עולה תמונה קשה של מערכת כושלת וחסרת תיאום: מחסני החירום של ישראל ריקים בחלקם, החיטה נגועה במזיקים, התלות ביבוא כמעט מוחלטת והחקלאות המקומית על סף קריסה.
"המחסור במוצרים החיוניים חמור ועלול לפגוע בתפקוד המשק בשעת מלחמה", קובע אנגלמן, וקורא לממשלה לפעול מיידית להשלמת המלאים, לשיפור תנאי אחסון המזון ולגיבוש תוכנית לאומית כוללת שתבטיח את יכולת המדינה להאכיל את אזרחיה גם בעת משבר.
הדוח, שנערך על רקע מלחמת חרבות ברזל, מתאר מציאות שבה ישראל תלויה כמעט לחלוטין בעולם החיצון לצורך אספקת מזון. בשנת 2022 היו 93% מהדגנים שנצרכו בישראל מיובאים, לעומת 97% בשנת 2020. ישראל מדורגת במקום 149 מתוך 169 מדינות בעולם בתלות ביבוא דגנים, כאשר עיקר החיטה מגיעה מרוסיה, אוקראינה ורומניה - מדינות הנתונות לאי יציבות ביטחונית. "יבוא רציף של חיטה עלול להיות בסיכון", התריע המבקר. בעשור האחרון גדלה אספקת המזון מיבוא ב־16% בלבד, בעוד הייצור המקומי עלה ב־1.5% בלבד, נתון שממחיש את החלשת החקלאות המקומית ואת אובדן העצמאות התזונתית של המדינה.
אחריות ביטחון המזון בישראל מפוזרת בין משרדי הכלכלה, החקלאות, הבריאות ורשות החירום הלאומית, ללא גוף מרכזי שמרכז סמכויות ואכיפה. "בהיעדר גוף מתכלל האמון על היערכות העורף, קיים חשש שההיערכות תיתן מענה חלקי בלבד ולא יהיה מענה הולם לצורכי המשק בעיתות חירום", נכתב בדוח. המבקר מציין כי מדינות כמו שווייץ, סינגפור ויפן חוקקו חוקים ומינו רשות לאומית לניהול תחום המזון בעת חירום, בעוד שבישראל אין אסטרטגיה כוללת ואין תוכנית פעולה מתואמת.
הכשלים מגיעים עד לשטח. בביקורות שערך משרד החקלאות נמצאה חיטה נגועה במזיקים, עש ופסולת יונים. חלק מהחיטה הוחזק בטמפרטורות גבוהות והחיטה נמצאה כמעופשת, חלק אחר היה מכוסה באבק, ורק אתר אחסון אחד נמצא תקין. "למשרד החקלאות אין תמונת מצב של היקף החיטה הפגומה, והוא נסמך על מלאי שאינו שמיש מיידית ואינו יכול לשמש מקור לאספקה בעת חירום", נכתב בדוח. המשמעות ברורה: ברגע האמת, המדינה עלולה להישאר ללא חיטה תקינה לאפיית לחם.
גם בתחום המספוא, מזון לבעלי החיים, נחשפו פערים חמורים. עוד לפני פרוץ המלחמה היה קיים מחסור של כ־50% מהמלאי הנדרש, ולאחר עדכון תרחיש החירום הפער גדל פי שלושה. יתרה מזאת, המלאי הקיים אינו כולל רכיבים חיוניים כמו שמנים וויטמינים הדרושים לשמירה על בריאות בעלי החיים, דבר שעלול לשבש את אספקת החלב, הביצים והבשר לאוכלוסייה.
החקלאות המקומית, שעליה נשען ביטחון המזון של ישראל, נחלשת בהתמדה. בין השנים 2011 ל־2021 ירד פריון הענף ב־1.3% לשנה, הנתון הנמוך ביותר מבין מדינות ה־OECD למעט קוסטה ריקה. הממשלה, במקום לתמוך ישירות בחקלאים, המשיכה להעניק תמיכות עקיפות שלא תרמו לשיפור היעילות. "על משרד החקלאות ומשרד האוצר להגדיר דרכים לחיזוק מעמדה של החקלאות ולשמירה עליה כענף אסטרטגי שעליו נשען ביטחון המזון של ישראל", כתב המבקר.
לצד הביקורת החריפה, אנגלמן מציין לשבח את תוכנית סניפי הברזל של משרד הכלכלה ורח"ל, שנועדה להקים 555 סניפים קמעונאיים שיוכלו לפעול גם בעיתות לחימה קשה. עם זאת, הוא מדגיש שללא תוכנית לאומית כוללת שתתאם בין כל הגופים ותוודא מלאי חירום תקין וזמין, גם היוזמות המקומיות לא יצליחו למנוע את המשבר הבא.
משרד החקלאות: "הנושא הוזנח בגלל חילופי ממשלות"
תגובת משרד החקלאות: "משרד החקלאות וביטחון המזון פועל בשנים האחרונות לחזק את החקלאות המקומית, לאפשר לה תחרות הוגנת אל מול היבוא ופועל להוזלת גורמי הייצור והסרת חסמים, ביניהם הוזלת מחיר המים והגדלת מכסות העובדים הזרים. מדיניות זו מהווה שינוי כיוון ממדיניות הממשלה בשנים האחרונות, אשר החלישה את ענף החקלאות המקומי והעמידה מולו תחרות בלתי הוגנת, ללא תמיכה ממשלתית מתבקשת, כנהוג באירופה. תמיכות לענפים השונים שנחשפו ליבוא הובטחו לחקלאים, אך האוצר מעולם לא העמיד את התקציב הנדרש להן.
"הבטחת ביטחון המזון של מדינת ישראל בעיתות חירום מצוי בליבת העשייה של המשרד ומהווה עוגן אסטרטגי בפעולתו, מתוך הבנה כי הבטחת אספקת מזון סדירה ורציפה בשגרה ובחירום מהווה מטרה לאומית עליונה וזאת לאחר שנים שנושא זה, הוזנח באופן משמעותי כתוצאה מחילופי ממשלות ואי גיבוש מדיניות אשר פועלת בראש ובראשונה לעמוד ביעדים העומדים בבסיסו של הדוח האמור.
"בתוך כך, קידם המשרד שינוי היסטורי בזהותו ותפקידו - כחלק ממהלך זה, גיבש המשרד את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת טווח. התוכנית שמה לה למטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית המלאה גובשה בשיתוף פעולה חוצה ממשלה, ארגונים, עמותות ובעלי עניין, ופורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה.
"מעבר לתוכנית לביטחון מזון וכחלק מחיזוק הייצור המקומי, קידם המשרד תוכנית אסטרטגית להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית בישראל ב-33% עד לשנת 2035 במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה עבור אזרחי מדינת ישראל ולצמצם את התלות ביבוא, כחלק מביטחון המזון הלאומי.
"לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום. במסגרת עבודת המטה, נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בנוסף בזמן המלחמה עדכנה רח"ל את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים.
"בנוסף, יזם המשרד חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות.
"פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הינם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני, העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה. תופעות אלו נמצאות בטווח המצופה בסביבת אחסון טבעית וניתנות לטיפול שגרתי באמצעות פעולות הדברה מקצועיות".