המלחמה המתמשכת בישראל הותירה לא רק שדה קרב פיזי, אלא גם זעזועים נפשיים עמוקים בקרב הציבור, ובמיוחד בקרב צעירים ישראלים השוהים בחו"ל. יואב מגנוס, מנכ"ל חברת מגנוס איתור וחילוץ, והילה שבורון, סמנכ"לית עמותת נט"ל, התראיינו לענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף" ברדיו 103FM, והתייחסו לעלייה המדאיגה במספר המשברים הנפשיים בקרב צעירים ישראלים בחו"ל, לצד אתגרים של טיפול רפואי והשלכות כלכליות כבדות, לעיתים בלתי ניתנות לשיעור.
לפי מגנוס, המשברים הנפשיים לא החלו עם המלחמה, אלא הם תוצאה מצטברת של סדרת אירועים קשים בעשורים האחרונים. "המשברים מתחילים בקורונה, בה ראינו עלייה של 300% בפניות בעקבות מצוקות נפשיות, והם לא נעצרו עם תום המגפה. דווקא כעת, אנחנו עדים לחזרה לרמות גבוהות של מצוקה נפשית, פי שלושה ממה שהכרנו לפני הקורונה", אמר מגנוס.
הוא מוסיף כי אף שאין עלייה במספר ההתאבדויות, קיימת עלייה משמעותית במקרי המשברים הנפשיים הקשים: "מדובר בהתקפים פסיכוטיים, מניה-דפרסיה, חרדה קשה והלם. אנשים שהיו רגילים לתפקד בצורה מסוימת מוצאים את עצמם פתאום לא מסוגלים להתמודד עם הלחצים".
לדבריו, רבים מהמקרים הקשים מתרחשים דווקא בתקופות של "רגיעה" בחו"ל, לאחר שצעירים יוצאים לחופשות. "כשהאדם עובר משגרה אינטנסיבית לחופשה, בה חסר 'אדרנלין התפקוד', ההגנות הנפשיות נשברות. אין את הלחץ להישאר בתפקוד, וזה יכול לגרום לקריסה מנטלית פתאומית".
מחיר כלכלי כבד
הבעיה אינה רק ברמה הנפשית - המשברים הנפשיים גוררים גם עלויות כלכליות כבדות. מגנוס מציין כי על פי רוב הפוליסות הביטוח הרפואי, בריאות הנפש מוחרגת, וכך עולה הצורך במימון עצמי של משפחות לחילוצים רפואיים. "העלויות של חילוץ רפואי יכולים להגיע ל-50,000 עד 100,000 שקל, כשהן כוללות גם צוותים רפואיים המתמחים בליווי נפשי ובפינוי בטוח לארץ".
מגנוס מספר כי הוא נתקל בעשרות חילוצים מדי שנה, ולעיתים המשפחות צריכות להתמודד לבד עם ההוצאות הגבוהות. "במקרים רבים, כשיש שימוש בסמים ברקע, החילוץ לא מכוסה בכלל. זה מציב את המשפחות בפני דילמות קשות - והן נאלצות לפנות לכיסן הפרטי".
הפערים בטיפול אינם רק ברמה הפיננסית, אלא גם במענה הרפואי והטיפולי. "יש חברות ביטוח שמספקות פתרונות, כמו 'מגדל', המציעה כיסוי גם למקרים של שימוש בסמים, אך זה לא תמיד המצב", מציין מגנוס. "לא אחת אנחנו נדרשים לגייס תרומות כדי לממן את החילוצים, מה שמצביע על בעיה מערכתית חמורה".
שבורון, סמנכ"לית נט"ל, מוסיפה כי גם הריחוק הגיאוגרפי מהארץ משחק תפקיד במצוקה הנפשית. "הצעירים יוצאים ממצב סטרס בישראל, ופתאום מוצאים את עצמם בסביבה שקטה ורגועה בחו"ל. שם, ברגע שהדריכות פוחתת, החרדה מתחילה להתפרץ", היא מסבירה.
נט"ל, העמותה לטיפול בנפגעי טראומה, מציעה תוכניות הכשרה שמטרתן לעזור לצעירים לזהות 'דגלים אדומים' במצבים נפשיים. "חשוב שניתן הכוונה, שנדע לאבחן מתי יש צורך בעצירה או בהכוונה מקצועית", אומרת שבורון. היא מציינת גם את הפעילות בשיתוף עם אנשי מקצוע ישראלים בתאילנד ובהודו, שמספקת עזרה ראשונית ומחברת את הצעירים לגורמים טיפוליים.
לדבריה, המצב קשה במיוחד עבור חיילים משוחררים שאין להם פתרונות טיפוליים מותאמים. "אנחנו מקדמים קרן שתסייע לחיילים משוחררים שנקלעים למצוקה נפשית. כרגע, הם לא מקבלים מענה הולם", היא מציינת.
"הסיוע הנפשי שמספקים ביטוח לאומי ומשרד הביטחון יכול להיות מצוין, אבל כל עוד הצעירים לא נמצאים בארץ, לא ניתן להיעזר במערכות הללו", מסכמת שבורון. "לכן, חשוב שהצעירים יתארגנו לטיפול לפני שיטוסו לחו"ל".
קו הסיוע של עמותת נט"ל - מעניק סיוע ותמיכה נפשית לנפגעי טראומה על רקע מלחמה וטרור 24/7 במספר 3362*, ובצ'אט באתר.