נתניהו שוב עלה השבוע לכותרות בנאום פתיחת מושב החורף הביזיוני של הכנסת. את נאומו תפסה מבחינתי שורה אחת: "נעביר את תקציב המדינה לשנת 2026 ונניח חוק גיוס. ההישגים של המשק תוך כדי המלחמה מעוררים השתאות בעולם".
יו"ר דגל התורה משה גפני כעס על ההתחמקות שלו מחקיקת חוק הגיוס. האופוזיציה רתחה בעקבות ביזוי נשיא בית המשפט העליון והטענות שכלכלת ישראל איתנה ותמהה בצדק: מה עם הגרעון, יחס חוב תוצר, הריבית ויוקר המחיה? מה עם מחירי הדיור?
בהנהלת משרד האוצר הרימו גבה לאחר שנתניהו התחייב פעם נוספת שתקציב 2026 יעבור. אבל איך יעבור אם אין ממונה על התקציבים, לא התקיים דיוני תקציב ועבר כבר חודש ממועד הגעתו הצפוי לממשלה.
תקציב לא יאושר עד סוף 2025. נקודה. מתחילת 2026 יהיה תקציב חלקי. אז נתניהו - תפסיק לחרטט אותנו. ברור ההבטחות באוויר נזרקות כדי לשדר רציפות שלטונית ולהרגיע את הקואליציה כדי שניתן יהיה לתזמן את עיתוי הבחירות.
שקרים ולהטוטים
אם לא יהיה תקציב או לא יהיה חוק גיוס מי יזכור שבדיעבד הפר הבטחות. הרי זה לחם חוקו. מה שמדהים ומדאיג היא לא רק העובדה שיש סביבנו מנהיג המפר הבטחות סדרתי כי הרי זה מקובל בפוליטיקה. הבעיה היא שיש עדיין רבים וטובים מאמינים לשלל הבדיות ואלה לא רק הביביסטים.
ראש הממשלה בוחר לשכוח מה שאמר או הבטיח אתמול וניחן ביכולת מופלאה להציג דברים והיפוכם באותו הביטחון וכושר השכנוע של מוכרי רהיטים. זכורה לי הופעתו ב-1997 אצל דן שילון כשטען בלהט שאין סיבה שראש ממשלה יכהן יותר משתי קדנציות כי מה שלא הספיק להעביר עד אז כבר לא יספיק לעולם.
זה כמובן לא הפריע לו לטעון בתחילת החודש בראיון לדפנה ליאל וירון אברהם שאין בכוותו לפרוש בבחירות הקרובות ובכוונתו להתמודד עוד ארבע פעמים. כולם זוכרים כיצד תמך בלהט בתחילת 2022 בהקמת ועדת חקירה ממלכתית על פרשת הרוגלות.
הוא קרא להקימה מיידית ולא למשוך זמן שיאפשר טיוח או הטיית עדויות. אלא שאחרי אסון ה-7 באוקטובר שהיה לדבריו היה האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה הוא בורח מחקירה ובפועל מנסה לטייח אותה.
הוא פועל בכל הכוח להקמת ועדה מהונדסת, וחבריו קונים את השטות ומקדמים אותה בכל הכוח עוד לפני שהכנסת תפוזר. לכך נוספו להטוטי משפטו. אחרי שהתיקים לא קרסו, לפני פתיחת משפטו טען שהוא ממתין שמונה שנים כדי להשמיע סוף סוף את גרסתו.
אלא שגרסת הנאשם נדחית שוב ושוב בתירוצים של תלמיד בית ספר שהורג את סבתא שלו מספר פעמים. פעם אלה אירועים רפואיים, פעם אילוצים ביטחוניים, יש ביקורים בינלאומיים או היעלמות מסתורית. נתניהו עושה הכל לבטל את משפטו. רק השבוע ראה מה קרה לידידו ניקולא סרקוזי נשיא צרפת לשעבר שנכנס לכלא.
במקום לשכנע אותו לדבר ולגמור את המשפט, בליכוד שכחו את התנגדותם להוציאו לנבצרות. הם יוזמים חקיקה שתגביל את עדותו או לחליפין חנינה. שרי מפלגת ההוד וההדר ובראשם יו"ר הכנסת איבדו את הבושה ומתייצבים כאיש אחד למען נאשם בפלילים.
פנטזיות מ-1999
ויש גם הבטחות שניתנו ממועד כהונתו השנייה ב-1999 ועד היום. הפנטזיות שלו כללו הורדת מחירי הדיור (שמאז הכפילו את עצמם ומעלה), הורדת מחירי המזון, הבנזין וחיסול יוקר המחיה והביורוקרטיה. היכנו למהדורה מחודשת של הבטחות בתחום זה.
בליכוד לעגו לפני שבועיים לאופוזיציה וליאיר לפיד שחששו מתרגיל דחיית הבחירות או מתעלול אלקטורלי כלשהוא של נתניהו. השבוע כשפורסמו יוזמות חקיקה שעלולים לפסול מתמודדים מהמגזר הערבי בעילות של לאומנות הוכח שהחשש מוצדק.
יוזמה של ח"כ שמחה רוטמן בשיתוף המפלגות הערביות להורדת אחוז החסימה ל-2% כדי לסייע לסמוטריץ' ממפלגתו מראה עד כמה אבדה הבושה. גם דובר על הורדת גיל ההצבעה מ-18 ל-17 לא כדי לעודד גיוס של תלמידי ישיבות אלא כדי להגדיל את מאגר בעלי זכות ההצבעה של החרדים.
לכן בוודאי שבנושא הבחירות אסור לקנות שום הבטחה של נתניהו. בפוליטיקה הוא "משחק מלוכלך" כפי שמכנים בכדורגל ושום מהלך מפוקפק אינו קטן למידותיו. הנשיא טראמפ, בני גנץ, ניר ברקת, שאול מופז ואחרים האמינו לביבי ונפלו בפח. אז מדוע שהאופוזיציה תאמין לו?