"מכרנו את המוסר שלנו": המאמר החריף שהתפרסם נגד ישראל

מאמר שהתפרסם השבוע בעיתון האירי Irish Examiner, תחת הכותרת: "אירלנד היא היבואנית השנייה בגודלה של סחורות ישראליות בעולם. מכרנו את המוסר שלנו", טוען כי אירלנד, שנחשבת לאומה נייטרלית, "מכרה את עקרונותיה המוסריים לטובת אינטרסים כלכליים בשל שיתוף הפעולה עם ישראל".

לדברי מחבר המאמר, קולין שרידאן, "מחיר השגשוג הכלכלי של אירלנד אינו נובע רק ממדיניות חכמה של משיכת השקעות זרות, אלא גם מהשתתפות פעילה בעסקאות טכנולוגיות שמסייעות לפיתוח יכולות צבאיות של ישראל, כולל תשתיות למעקב אחר פלסטינים".

שרידאן מציין כי לא רק שאירלנד הפכה ליבואנית השנייה בגודלה של סחורות ישראליות, אלא היא גם פועלת "כמקלט מס לפעולות שמסייעות למדינה שתוקפת בעזה". מעבר לכך, הוא טע כי תאגידים אמריקאיים וישראליים משתפים פעולה דרך אירלנד, תוך ניצול משטר המס הנוח שלה, שמביא הכנסות רבות לאי אך גם מערער את עקרונות ה"נייטרליות" שעליהם מתגאה המדינה.

במאמר מציין שרדיאן כי כ-75% ממס החברות באירלנד ו-69% מההשקעות הזרות מגיעות מארה"ב, וכך נוצר תלות כלכלית ישירה במדיניות החוץ של וושינגטון. "אירלנד, במקום להפעיל מדיניות עצמאית, מוצאת את עצמה קשורה בעסקאות שמסכנות את מעמדה כמוקד נייטרליות עולמית".

לדבריו, הדוגמה הבולטת היא חקיקת "חוק השטחים הכבושים", שנועד להטיל סנקציות על סחר עם התנחלויות ישראליות. החוק, שהפך לפופולרי בקרב הציבור והחוקרים, נעצר ברגע שהגיעה התנגדות ישירה למדיניות של ארה"ב. "הלחץ האמריקאי אילץ את הממשלה האירית להפסיק את המאמצים, ובכך לחשוף את הפער בין המילים למעשים במערכת הדיפלומטית של המדינה".

"האם אירלנד איבדה את זכותה להימנות על המדינות הנייטרליות? האם יש לה את הזכות להטיף למוסר ולשמירה על זכויות האדם כאשר היא פועלת כקבלן משנה לעסקי הלבנת מוסר?", שואל שרידאן, ומסיים את המאמר בכך שלטענתו מה שהיה בעבר "מוסר" ו"נייטרליות" באירלנד הפך לפיקציה כלכלית, שמשרתת אינטרסים זרים, תוך שהיא מציבה את המדינה בעמדה בעייתית במערכת הגיאופוליטית העולמית.

היחסים בין ישראל לאירלנד, שהיו בדרך כלל מנוהלים באיזון זהיר, חוו מהפך מאז פרוץ המלחמה בעזה. אירלנד, שהתעקשה לשמור על עמדת נייטרליות בעימותים הבינלאומיים, מצאה את עצמה בקונפליקט פנימי עמוק בנוגע לתמיכתה במצרים ופלסטין מול ישראל.

עם התפשטות המלחמה החלה אירלנד לגבש מדיניות קשוחה יותר כלפי ישראל, במיוחד לאור תיאורים של הרג אזרחים פלסטינים, וחלק מהפוליטיקאים האיריים, יחד עם המוסדות האזרחיים במדינה, דרשו עיצומים על ישראל.

הנקודה המשמעותית ביותר בעימות הדיפלומטי התרחשה בדצמבר 2024, כאשר שר החוץ גדעון סער הודיע סגירת השגירות בדבלין בתגובה להצהרות החמורות של הממשלה האירית בנוגע למדיניותה בעזה.