לאחר חתימת הסכם הפסקת האש בעזה נוצרה ציפייה בתעשיות הביטחוניות כי עצירת הלחימה בעזה תשחרר זרם של עסקאות שנתקעו בגלל הביקורת הפוליטית באירופה על ישראל, ואמברגו הנשק שהכריזו כמה מהמדינות ביבשת יבוטל.
בינתיים קורה ההיפך: משרד ההגנה בקופנהגן הודיע כי לא ימשיך בהליך רכש מערכת ההגנה האווירית ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית.
המערכת נבחנה כחלק מהצורך הדחוף של הדני לחזק את מערך ההגנה האווירית שלהם כך שיוכל לאתר וליירט רחפנים וכטב"מים רוסים שהחלו לחדור לשמי המדינה, פוגעים בריבונותה, משבשים את פעילות התעופה האזרחית ועשויים לסמן איסוף מודיעין לקראת מתקפה רוסית.
שר ההגנה טרואלס לונד פולסן אמר שקיבל את המלצות פיקוד ההגנה האווירית לבחון במקום המערכת הישראלית "יוזמות אחרות בעלות כוח לחימה מיידי גדול יותר".
זאת אחרי שבתחילת החודש דיווחה רשת השידור הציבורית של דנמרק כי תע"א הציעה למשרד ההגנה מערכת יירוט שתכלול טילים וגם אמצעים ל"יירוט רך", כלומר באמצעות שיבוש וללא פגיעה פיזית, של הכלים הבלתי מאוישים.
מערכת הברק MX נמכרה עד כה למרוקו, קפריסין וסלובקיה ומשמשת גם את חיל האוויר, והיא קרובה טכנולוגית לברק 8 שנרכשה בידי הודו ומופעלת בספינות הסער 6 של חיל הים.
סך המכירות של המערכת עד היום מתקרב ל-10 מיליארד דולר, והיא זכתה לשימוש מבצעי מוצלח גם בצה"ל וגם בזרועות הצבא ההודי, שמשתמש בברק 8 בגרסאות שונות גם להגנת ספינות הצי, כוחות קרקע ובחיל האוויר.
ברק MX מצויד בשלושה סוגי מיירטים שונים, לטווחים של 35 עד 150 ק"מ, ומסוגל להתמודד עם איומים כמו רחפנים, מטוסי קרב, מסוקים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילים בליסטיים טקטיים.
ליירוט מטרות בטווח ארוך בחרה דנמרק בחודש שעבר את ה-SAMP/T הצרפתית-איטלקית, למרות שהיא יקרה מברק MX ושיעור ההצלחה שלה ביירוטים באוקראינה היו נמוכים. לפי הדלפות העדיף אז הדרג המקצועי בצבא את המערכת הישראלית, אך הפוליטיקאים העדיפו מערכת אירופית.