ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד מהאנשים העשירים בעולם, אמר לאחרונה ש"בינה מלאכותית תחליף את בני האדם ברוב הדברים" ושהוא מצפה שמלבד "מומחים אנושיים" כמו רופאים ומחנכים, רוב האנשים יצטרכו לעבוד הרבה פחות.
"איך העבודות ייראו? אולי אנחנו נצטרך לעבוד רק יומיים או שלושה בשבוע" אמר המיליארדר. "זה מאוד עמוק ואפילו מפחיד כי זה קורה מאוד מהר ואין לזה תקרה".
גייטס דיבר בפאנל עם "הפרופסור לאושר" שעובד באוניברסיטת הארוורד, ארתור ברוקס. "אנחנו נחליט איך זה יראה. זה יהיה כמו בייסבול" אמר גייטס לברוקס. "אנחנו לא רוצים לראות מחשבים משחקים בייסבול ואנחנו נצטרך לשמור כמה דברים לעצמנו. דברים ש-AI לא יכול לעשות. אבל בכל מה שקשור ליצירת דברים, גידול אוכל, זמן עבודה - כל הדברים הללו יהיו בעיות שה-AI יפתור".
יכול להיות ששבוע של יומיים עבודה עוד רחוק אבל בשנים האחרונות יש מומנטום לשינויים גדולים בשוק העבודה וייתכן מאוד שניהול נכון של אירוע ה-AI על ידי חברות ומדינות יוביל למציאות טובה עבור רוב האוכלוסייה.
באירלנד, למשל, התחילו לפני מספר שנים של פיילוט שהעניק סכום בסיס - מעיין תשלום אוניברסלי - של כ-1,500 יורו לאומנים. בפברואר הקרוב הפיילוט הסתיים וכבר עכשיו ידוע שהוא היה הצלחה גדולה. אירלנד, לפי הודעת הממשלה, תמשיך את התוכנית להענקת "הכנסה בסיסית לאומנות".
בתוכנית, שהתחילה בעקבות הקורונה, ב-2022 כ-2,000 אמנים התחילו לקבל ממשרד התרבות של אירלנד שכר בסיסי ללא תנאים של כ-325 יורו. לפי דו"ח שפרסמה הממשלה האירית, הסכום הזה הוריד את הלחץ הכלכלי והפיננסי של האמנים ואיפשר "צמיחה מקצועית" לרובם.
כמעט כל המשתתפים בפיילוט דיווחו גם על "שיפור בבריאות הנפשית". המשמעות החברתית של הסכום שקיבלו האמנים היא שהיו יותר הופעות חיות, יותר ציורים ופסלים סביבתיים והחיים של רוב האזרחים בערים ובכפרים השתפרו כי תרבות ואומנות לכולם - מחקרית - משפרות את החיים של כולם.
גם בספרד התחילו פיילוט דומה ב-2020. הפיילוט נוהל על ידי אוניברסיטת מדריד והראה ש"הכנסה בסיסית לכל" לא פוגעת במאמץ שאנשים משקיעים בעבודה, לא פוגעת בתפוקה של אינדיבידואלים ולא מובילה לעצלות.
הכנסה בסיסית היא שיטה כלכלית שמציעה תשלום אחיד המשולם על ידי המדינה במועדים קצובים לכל אדם בוגר בחברה באופן שאינו תלוי במידת התרומה שלו לחברה. כלומר, גם אם לאדם אין עבודה - כי, נגיד, בינה מלאכותית לקחה ממנו את האפשרות לעבוד במקצוע שלו - הוא עדיין מקבל שכר שמאפשר לו לחיות בכבוד.
לפי הפיילוטים שערכו בנושא המדיניות הזו יכולה לצמצם פערים כלכליים בחברה - אבל יותר חשוב, נראה ששכר בסיס מייצר חברה יותר חסונה ובריאה נפשית.
עבור חוקרים אין ספק שחלק מהמעבר לכלכלה מבוססת AI צריך לקחת בחשבון את העניין הזה כדי שלא נחיה בדיסוטופיה.
אבל לפני שאנחנו כאן בישראל עוברים לשכר בסיסי אוניברסלי, אולי שווה קודם כל לצמצם את מספר ימי העבודה. גם כאן יש פיילוטים ארוכי טווח מאוד מוצלחים. למשל באיסלנד התחילו פיילוט של שבוע עבודה של ארבעה ימים ב-2019 ושש שנים מאוחר יותר כמעט כולם מאוד מרוצים מהתוצאות.
הפיילוט, שהתחיל בצורה מצומצמת כבר ב-2015 בקרב 2,500 עובדים (כ-1% מהאוכלוסייה העובדת באי) הניב תוצאות מרשימות כבר בשלבים הראשונים שלו. כיום כ-90% מהעובדים האיסלנדים אומרים שחייהם השתפרו משבוע עבודה של 36 שעות (עליו קיבלו שכר כמו על שבוע עבודה של 40 שעות).
הדאגות העיקריות של הרשויות היו שהתפוקה תרד, שההוצאות לעסקים יגדלו ושיהיו קשיים להתאים את רמות השירות שמקבלים האזרחים. אבל כל החששות הללו התאדו כמעט לחלוטין ככל שיותר ויותר חברות אימצו שבוע עבודה של ארבעה ימים: התפוקה נשארה יציבה ואפילו השתפרה בסקטורים מסוימים.
והבריאות הנפשית של כל העובדים - במיוחד אלו מדור ה-Z, השתפרה פלאים. היתה ירידה משמעותית בלחץ וכולם דיווחו על איזון טוב יותר בין העבודה לחיים, כאשר כמעט כולם דיווחו על שיפור ברווחתם האישית.
אחד מהאספקטים המדהימים ביותר בניסוי האיסלנדי הוא עלייה בשוויון המגדרי. גברים הפכו להרבה יותר מעורבים בחיים של הילדים שלהם בשבוע של ארבעה ימי עבודה ובילו יותר זמן עם הילדים שלהם ובעבודות בבית.
בגרמניה, בלגיה, ספרד, פורטוגל וגם בבריטניה עורכים בימים אלו פיילוטים דומים ובאיסלנד מציינים שני דברים שסייעו מאוד להפוך את הפיילוט למוצלח יותר.
קודם כל, לא הורידו משכר העובדים למרות שעבדו פחות שעות.
דבר שני השקעה גדולה בתשתיות תקשורת איפשרה לקיים תשתית דיגיטלית חזקה, שדרכה אפשר היה לספק תמיכה ושירותים רבים לאזורים מבודדים באיסלנד.
והשורה התחתונה: גם בזכות שבוע העבודה הקצר, איסלנד הראתה עלייה בתפוקה של 1.5% בעבודה והכלכלה האיסלנדית צמחה ב-2023 ב-4.1% וב-2024 ב-1.2%. איסלנד כיום היא מדינה שמנוהלת על ידי מה שהם מכנים "כלכלת well being" ונחשבת לאחת מהכלכלות הקטנות החסונות ביותר בעולם.
היא גם כנראה אחת מהכלכלות המוכנות ביותר ל-AI.