חקירה של הפייננשל טיימס חשפה כי ארגוני צדקה הקשורים לחיזבאללה, הנמצאים תחת סנקציות בינלאומיות, מורים לתורמים להעביר כספים דרך חברות תשלומים דיגיטליות לבנוניות המקושרות לחברות אמריקאיות גדולות. כמה מארגוני הצדקה ברשת של הארגון הנחו את תורמיהם לשלוח כסף לארנקים דיגיטליים פרטיים באמצעות חברת Whish Money שבסיסה בביירות, או דרך המתחרה שלה OMT.
הממצאים מצביעים על כך שחיזבאללה מנצל פרצות במערכות הבינלאומיות למאבק במימון טרור והלבנת הון, למרות הלחץ הכבד המופעל עליו מאז המלחמה עם ישראל. הארגון, שהוא כוח פוליטי וצבאי מרכזי בלבנון, מפעיל רשת רחבה של מוסדות רווחה - בתי ספר, בתי חולים ובנקי מזון - שנועדו לשמור על התמיכה הציבורית בו. העברת כספים דרך אנשים פרטיים שאינם נתונים לסנקציות, במקום דרך חשבונות רשמיים של הארגונים, מקשה על מערכות הפיקוח לזהות את הקשר בין מקבל הכסף ליעד הסופי.
תעשיית התשלומים הדיגיטליים בלבנון התרחבה מאוד לאחר המשבר הכלכלי והבנקאי של 2019, כשאזרחים עברו להשתמש בחברות דיגיטליות להעברות מקומיות ובינלאומיות. לפי נתוני הבנק העולמי, לבנונים החיים מחוץ למדינה העבירו אליה בשנת 2024 כמעט שישה מיליארד דולר.
כדי לאפשר העברות בינלאומיות, חברת Whish חברה לחברות כרטיסי האשראי ויזה ומאסטרקארד, שהודיעו באוגוסט כי שיתוף הפעולה מאפשר למשתמשים בלבנון לטעון את הארנקים הדיגיטליים שלהם באמצעות כרטיסי האשראי. Whish, שטוענת כי היא משרתת יותר משני מיליון לקוחות בלמעלה מ־110 מדינות, קיבלה לאחרונה רישיון פיננסי בקנדה. OMT היא הסוכנת של ווסטרן יוניון בלבנון ושותפה של ויזה.
למרות הטענה הגורסת כי תשלומים דיגיטליים מאפשרים מעקב ומשאירים עקבות גדולים יותר מאשר מזומן, ממצאי הפייננשל טיימס מעלים ספקות בנוגע ליכולתן של חברות כמו Whish ו-OMT למנוע העברת כספים לארגונים הנתונים לסנקציות אמריקאיות.
כתבי העיתון פנו בשלושת החודשים האחרונים לשלושה ארגוני צדקה של חיזבאללה - קרן האימאם חומייני (אגודת אמדאד), קרן השהידים וקרן הפצועים - המספקים שירותים לפעילי הארגון ולמשפחותיהם. שניים מהארגונים נמצאים תחת סנקציות אמריקאיות.
כל אחד מהארגונים הנחה את הכתבים לשלוח תרומות דרך Whish או OMT, ומסר להם שמות ומספרי טלפון של אזרחים לבנונים המחוברים לארנקים הדיגיטליים. העובדים בשלושה סניפים שונים של Whish אישרו שהארנקים פעילים, וכל המספרים רשומים על שם אנשים פרטיים ולא ארגונים.
אחד ממספרי הטלפון שנמסרו מופיע גם באתר הרשמי של קרן השהידים - דבר שמעורר שאלות לגבי רמת הבדיקות שביצעה Whish על בעלי החשבון. לגבי OMT, עובדים אמרו כי אנשים פרטיים יכולים לאסוף מזומנים שנשלחו אליהם בשמם, גם אם אינם מחזיקים ארנק דיגיטלי.
מסמכים, צילומי מסך והקלטות שהגיעו לידי העיתון מראים כי ארגוני הצדקה מגייסים כספים גם מחוץ ללבנון באמצעות אותם מתווכים. במקרה אחד, תורם מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו העביר סכום בדולרים דרך חברת RIA, שותפתה של Whish, ולאחר מכן קיבל קבלה מקרן אמדאד. במקרה אחר, תורם שרצה להעביר יותר מ-10,000 דולר התבקש לפצל את הסכום למספר העברות קטנות ולשלוח אותן למספר אנשים שונים.
Whish, שהפכה פופולרית מאז קריסת המערכת הבנקאית בלבנון, מצאה את עצמה בלב מחלוקות פוליטיות. קבוצות שונות, ובהן לובי הבנקים המקומי, האשימו אותה לסירוגין בתמיכה או בהתנגדות לחיזבאללה. עיתון אל־אח'באר הלבנוני טען לאחרונה כי החברה נכנעה ללחץ אמריקאי וסגרה חשבונות של ארגון לא ממשלתי ופקיד מדרום לבנון, אזור שנחשב למעוז הארגון.
אין אינדיקציה לכך שחברות Whish, OMT או RIA ידעו כי תשלומים אלו מיועדים לארגונים הנתונים לסנקציות.
Whish הודיעה כי היא מטרה ל"מסע הכפשה מתוזמר על ידי פוליטיקאים ובנקאים מושחתים" ודחתה כל ניסיון לקשרה לפעילות לא חוקית. לדבריה, כל המשתמשים עוברים בדיקה קפדנית מול רשימות סנקציות בינלאומיות, וכל העסקאות מנוטרות כדי למנוע הלבנת הון או מימון טרור. OMT מסרה כי היא פועלת בציות מלא לחוקים האמריקאיים והבינלאומיים. ויזה ומאסטרקארד הדגישו כי הן עומדות בכל התקנות ומפקחות על שותפיהן. RIA הודיעה שיש לה מערכות בקרה מתקדמות לזיהוי פעילות חשודה.
משרד התקשורת של חיזבאללה מסר הצהרות מטעם קרן הפצועים וקרן השהידים, שבהן הדגישו השתיים את פעילותן ההומניטרית והבהירו שאין להן חשבונות ב־Whish או ב־OMT. קרן השהידים הוסיפה שאין לה גם חשבונות "מורשים". קרן הפצועים מסרה כי חובתה לגייס תרומות עבור "פצועים ואנשים עם מוגבלויות" מקרב "קהילה רחבה של תומכים בלבנון ומחוצה לה". אגודת אמדאד לא הגיבה.