עלות המלחמה, כולל הסיוע האמריקאי, עמדה עד סוף שנת 2024 על 141.6 מיליארד שקל, סכום שהעמיק עוד יותר את הגירעון של קופת המדינה. בימים שבהם ישראל מחפשת כל מקור אפשרי להכנסות נוספות, וכל שקל שנוסף לקופתה המדולדלת דרוש לה כדי להתמודד עם שורת האתגרים הכלכליים, הנתון הבא מביטוח לאומי מצליח לייצר רגע של סיפוק באוצר: 523,290,670 שקלים שהועברו במהלך שנת 2024 מקופותיהן של חברות הביטוח הישראליות הישר לקופת המדינה.
מדי שנה נפגעים אלפי עובדים בתאונות עבודה, חלקם באורח קשה. במקרים רבים המעסיק מבוטח מפני אחריות לנזק שנגרם ברשלנותו, וחברת הביטוח נושאת בפיצוי. אלא שכאשר מדובר בתאונת עבודה, המבטחת מנכה מהפיצוי את הסכום שהעובד זכאי לו מביטוח לאומי - כסף ציבורי שנדרש להעביר לקופת המדינה.
בפועל, במשך שנים רבות נהגו חברות הביטוח להשאיר את הררי הכסף בחשבונותיהן, ומדובר במיליארדים. התהליך בו ביטוח לאומי תובע את חברות הביטוח על מנת להשיב את הכסף שבחזקתן לקופת המדינה, מכונה בעגה המקצועית - משפטית 'שיבוב'.
על פי הנתונים, העבודה היעילה של המחלקה הייעודית במל"ל, מחלקת שיבוב, בניצוחה של עו"ד מיכל רפאלי גורי, עו"ד סגנית בכירה ליועץ המשפטי , מנהלת התחום הכלכלי, הזרימה לקופת המדינה במהלך 11 השנים שחלפו סכום מצטבר של 2,210,290,670 שקלים.
"אלו כספי ציבור שנשארו במשך שנים על הרצפה. מהיום שנוסד הביטוח הלאומי ועד שנת 2013 היקף הגבייה היה נמוך מאוד, ועמד על כעשרות מיליוני שקלים בודדים בשנה. כיום הגענו לסכום של מעל לחצי מיליארד שקלים. אנו עובדים לילות כימים כדי לוודא שהכספים יושבו, הרי כל שקל שנכנס לביטוח הלאומי הוא כסף לטובת גמלאות, סיוע וכיוצא בזה", מציינת עו"ד גורי. גם תיקון חקיקה שמחייב את חברות הביטוח לדווח על כל ניכוי שבוצע, או על סכום שלא נוכה בפועל לנפגע, אבל לפי הדין מניחים כאילו התקבל, מקל על מלאכת השיבוב של ביטוח לאומי.
אלא שיש שני צדדים למטבע. בביטוח הלאומי מביעים שביעות רצון מתוצאות פעילות מחלקת השיבוב, אך בקרב חברות הביטוח התחושות שונות, בלשון המעטה.
בשנת 2018 גובש הסדר שלפיו המוסד לביטוח לאומי לא יידרש להגיש תביעות שיבוב נפרדות נגד חברות הביטוח בגין פוליסות ביטוח רכב חובה, אלא יקבל מדי שנה סכום קבוע, המחושב על בסיס סך הפרמיות הנגבות בתחום זה. וכך, בעוד שבתחום תאונות הדרכים נמצא מנגנון מוסדר, בענפים אחרים ובראשם ענף הבנייה הסדר דומה כלל לא קיים, והמאבק על הכסף נמשך.
לטענת גורם בכיר במחלקת חיתום של אחת מחברות הביטוח הגדולות, חוסר הוודאות סביב היקף התביעות וההפסדים הצפויים בשוק הישראלי מקשה על חברות הביטוח לנהל את הסיכונים שלהן, מה שהוביל להתייקרות משמעותית ביותר של הפרמיות. "חלק מהתביעות מוגשות נגד גורמים משניים בלבד, כדוגמת קבלני משנה וספקים, שנגררים להליכים ממושכים ויקרים הכוללים חוות דעת מומחים, דיונים וערכאות נוספות".
גם מנכ"ל של חברת בנייה מביע תסכול רב. "אני מדבר איתך על התייקרות של 400% בפרמיה בשנים האחרונות, וזה טירוף. כל חידוש ביטוח זה סיוט, ואת האצבע המאשימה אני מפנה ישר למדינה שלא משכילה להסדיר את ההתחשבנות בין ביטוח לאומי לחברות הביטוח. ושלא תתבלבל - ההתייקרות של הפרמיה מגולגלת בסופו של דבר אל הציבור".
עו"ד רונן ורדי, המשמש יועץ משפטי של ארגון הממונים על הבטיחות ומלווה יזמים וחברות בנייה בכל הנוגע לתאונות עבודה ורגולציה, מציין כי מדיניות השיבוב הנוכחית מביאה לכך שתביעות שבעבר נסגרו בסכומים של מאות אלפי שקלים מגיעות כיום למיליונים. "המוסד שוכר משרדי עורכי דין פרטיים, מפעיל חברות חקירה ומנהל מערך בירוקרטי רחב סביב כל תיק. עודף ההליכים והבדיקות מאריך את ההתדיינות ומסבך אותה".
לדבריו, מנגנון market sharing שהונהג במסגרת תביעות ביטוח החובה, במסגרתו בתחילת השנה משלמת כל חברת ביטוח לביטוח הלאומי את חלקה היחסי לפי כמות המבוטחים שלה בשוק הרכב, הוכח כיעיל מאוד ויש ליישם פתרון דומה גם בענף הבנייה.
"ההסדר ביטל את הצורך של הביטוח הלאומי לרדוף אחר כל תיק, חסך מאות שעות של התדיינויות משפטיות, יצר ודאות לחברות הביטוח והקל משמעותית על ההליכים". צעד כזה, מציין עו"ד ורדי, יחסוך לביטוח הלאומי סכומי כסף ניכרים מבלי לוותר על כספי ההשבה מחברות הביטוח.
ככלל, לריבוי תאונות העבודה בישראל יש השלכות כלכליות כבדות על המשק. בשנת 2024 נרשמו 6,401 דיווחים על תאונות עבודה שבהן נפצעו עובדים, מה שמתורגם להוצאה של 7.2 מיליארד שקלים בשנה לנפגעי עבודה על ידי הביטוח הלאומי ואובדן של שלושה מיליון ימי עבודה. לצד זאת, מדובר על "תעשייה" שמעורבים בה אלפי אנשים.
באתר הפורומים המשפטיים דין, מציינים כי בין היתר, מדובר על שירותים לעורכי הדין בקשת רחבה מאוד של תחומים, כדוגמת נותני חוות דעות רפואיות, מומחים כלכליים לתביעות משפטיות, אקטוארים, מומחי ויועצי בטיחות, מהנדסים וכו'. על פי הערכות, מדובר בשוק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
בהתייחס להצעה להסדיר מנגנון שיבוב גם בתיקי נזיקין שאינם מוגדרים כתאונות דרכים, מציינים בביטוח לאומי: "קיומו של הסדר גלובלי בתיקי פלת"ד מאפשר לביטוח הלאומי לבחון את הנושא לעומק. תיקי נזיקין, בניגוד לתיקי תאונות דרכים, מורכבים יותר ודורשים בחינה משפטית שונה. במסגרת תוכנית העבודה החדשה, הם יועברו ללשכה המשפטית לשם ייעול ושיפור התהליך שיביא לשמירה על בטיחות העובדים, סדר בהליך התביעות ותשלום מסודר שמבטיח שמירה על כספי הציבור".