מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) שני דוחות חריפים, שחושפים תמונה עגומה של היערכותה הכלכלית של ישראל למלחמת חרבות ברזל ושל ניהול תקציבי המלחמה מאז אוקטובר 2023.
מהדוחות עולה כי משרד האוצר, הקבינט החברתי כלכלי ובנק ישראל לא נערכו כראוי לשעת חירום, וכי תהליכי התקצוב במלחמה התנהלו באיחור, תוך חוסר תיאום בין אגפים ובין שרים.
בדוח נכתב כי המלחמה נמשכת קרוב לשנתיים וטרם הסתיימה, ואובדן התוצר בגינה ברבעון האחרון של שנת 2023 בלבד עמד על כ-25 מיליארד שקלים. הפגיעה הכוללת בתוצר לשנים 2023 ו-2024 נאמדת ב-90 מיליארד שקלים.
המבקר קובע כי ערב המלחמה לא היה למשרד האוצר מנגנון תקציבי ייעודי או רזרבה ייעודית לחירום. לדבריו, משרד האוצר לא תקצב בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי אותו ניתן לממש באופן מיידי באירוע חירום, ולפיכך הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה הייתה אפס.
רק במסגרת תקציב 2025 נקבע לראשונה מנגנון שלפיו תוקצב סכום של כ-4 מיליארד שקלים בסעיף התקציב "רזרבה כללית", שנועד למימון הוצאות המלחמה באותה שנה.
עוד נמצא כי הנהלת המשרד לא קבעה מנגנון להוצאת כספים מהירה ולסיוע לרשויות המקומיות, וכי גם תרגילי חירום כמעט שלא התקיימו. התרגיל הפנימי האחרון למלחמה כוללת במשרד האוצר היה בשנת 2011, ומשנת 2019 אף לא התקיימו כלל תרגילי חירום פנימיים. המבקר העיר כי היעדר התרגול פגע במוכנות וביכולת מתן מענה מבעוד מועד.
המבקר מותח ביקורת גם על הדרג המדיני. בתקופת כהונת הממשלה ה-36 וה-37, הקבינט החברתי כלכלי, שבו חברים ראש הממשלה, שר האוצר ושרים נוספים, לא עסק בהיערכות כלכלית לשעת חירום. גם ועדת השרים לאסטרטגיה כלכלית חברתית, שהוקמה בהחלטת ממשלה כבר בשנת 2012, לא הוקמה בפועל ומעולם לא קיימה דיונים בנושא היערכות למלחמה.
המבקר מציין כי מנכ"ל משרד האוצר עדכן את תוכנית המענה לשעת חירום רק במרץ 2024, כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, ובמשרד הכלכלן הראשי לא עודכנו נוהלי החירום במשך כ־12 שנים. אגף התקציבים לא החזיק תיק חירום אגפי עד תחילת 2024 ורק אחרי פרוץ המלחמה גובש תיק כזה. לדבריו, ההתנהלות נשענה ברובה על זיכרון ארגוני שאינו מעוגן במסמכים כתובים.
עוד מתברר כי חלפו 68 ימים מפרוץ הקרבות ועד שאושר תקציב נוסף לשנת 2023, כך שבמהלך תקופה זו לא היה קיים מנגנון תקציבי שאפשר העברת תקציב סדורה ומבוקרת לגורמים הנדרשים.
התקציב הנוסף כלל תוספת של כ-26 מיליארד שקלים, מהם כ-17 מיליארד לצרכים צבאיים וכ-8.8 מיליארד לצרכים אזרחיים. בשנת 2024 נוספו תקציבים בהיקף כולל של כ-107 מיליארד שקלים ובכך תקציב משרד הביטחון כמעט הוכפל - מ־64.5 מיליארד ל-149.5 מיליארד שקלים.
המבקר מציין כי החלטת שר האוצר להגיש הצעת חוק תקציב חדש התקבלה על בסיס חוות דעת משפטית בלבד, מבלי ששותפו בתהליך קבלת ההחלטה הגורמים הכלכליים הבכירים - הקבינט החברתי כלכלי, נגיד בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה. בכך, נכתב, התקבלו החלטות כלכליות כבדות משקל ללא בחינה מעמיקה של ההשלכות המאקרו כלכליות.
מאז פרוץ המלחמה חלה הרעה דרמטית במצב הפיסקלי של ישראל. שלוש חברות דירוג האשראי הורידו את דירוגה של ישראל ובחלק מהמקרים יותר מפעם אחת. יחס החוב לתוצר עלה ל-69 אחוז, לעומת 61.5 אחוז ערב המלחמה, והגירעון הגיע ל־6.8 אחוז תוצר - כמעט כפול מהיעד שנקבע. לפי נתוני האוצר, עד נובמבר 2024 הסתכמו הוצאות המלחמה בכ-112.8 מיליארד שקלים, והתחזית היא כי עד סוף 2025 יגיעו לכ-250 מיליארד שקלים.
המבקר מסכם כי יש צורך דחוף בהיערכות כלכלית סדורה לשעת חירום, שתתבסס על תוכניות מגירה, מנגנוני בקרה ומקורות תקציביים ייעודיים, בדומה למדינות מתקדמות שקבעו מראש מסגרת חקיקתית למצבי חירום - בעוד שבישראל הדבר נעשה רק בדיעבד ותוך כדי לחימה.