דוח מיוחד שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה חושף תמונה קשה של שיתוק מערכתי בקבינט החברתי-כלכלי - הגוף שאמור היה לרכז את הטיפול הממשלתי בהיבטים האזרחיים של מלחמת חרבות ברזל. לפי הדוח, "הקבינט חדל מלהתכנס בדצמבר 2023 ובמשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, לא התכנס כלל", על אף שהממשלה הסמיכה אותו לטפל בכל תחומי החיים האזרחיים בעת מלחמה - מהביטחון התזונתי, דרך החינוך והבריאות ועד המשק והתעסוקה.
המבקר כותב כי בתקופת המלחמה קיבל הקבינט רק ארבע החלטות הנוגעות למלחמה - בהן הקמת מנהלת "תקומה" והנחות בארנונה לתושבי יישובי הגבול - וארבע החלטות נוספות בנושאים נקודתיים שאינם קשורים למלחמה כלל. לעומת זאת, בנושאים שהממשלה הסמיכה אותו לטפל בהם, כמו סיוע לעסקים ולעובדים, תיאום יוזמות אזרחיות והסברה לציבור - "לא התקבלו החלטות כלל".
עוד נמצא כי המשל"ט האזרחי שהוקם במשרד האוצר כדי לרכז את עבודת הקבינט "לא הצליח לממש את ייעודו ונסגר לאחר שפעל רק חודשיים וחצי". שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שניהל בפועל את הקבינט, טען בתשובתו למבקר כי "הפעילות הדלה של הקבינט וכישלון הקמת המשל"ט נבעו מקשיים שיצרו גורמי המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה". אולם גורמים אלה מסרו למבקר כי הם דווקא "סייעו להקמת המשל"ט ולביצוע תפקידיו".
המבקר מצביע גם על היעדר מענה כולל ליישובי הצפון, שנמצאים תחת איום מתמשך: "הקבינט לא עסק במשבר בצפון, למעט החלטה נקודתית על הנחה בארנונה", נכתב. הממשלה עצמה קיבלה החלטה כוללת ראשונה בנושא רק במאי 2024 - יותר מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה - ולטענת המבקר "נכון ליוני 2025 טרם גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון".
אחד הנתונים הבולטים בדוח נוגע לשנים שקדמו למלחמה: בין הממשלה ה-30 (2003-2006) לממשלה הנוכחית (ה־37) חלה ירידה של 90 אחוזים במספר ההחלטות שהתקבלו בקבינט - מ-52 החלטות לשנה בממוצע ל-5 בלבד. במקביל, גדל שיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון מ־8 אחוזים ל-100 אחוזים בממשלה ה-35 ול-50 אחוזים בממשלה ה-36. המבקר מתאר זאת כ"הידלדלות דרמטית של החלטות הקבינטים החברתיים-כלכליים לאורך השנים - הן במספרן והן באופן קבלתן".
עוד מצא המבקר כי הימנעות הקבינט מעיסוק בנושאי ליבה כלכליים וחברתיים הייתה שיטתית. בין היתר לא התקבלו החלטות בתחומי פריון העבודה, הזדקנות האוכלוסייה, דירוג האשראי ויוקר המחיה.
"הקבינט נמנע מלקדם מדיניות ממשלתית בין-משרדית בנושאים שבאחריותו, אף שברשותו עמדו יועצים מקצועיים מבנק ישראל ומהמועצה הלאומית לכלכלה", נכתב. המבקר מוסיף כי "מצופה היה כי יושבי ראש הקבינט יפעלו בדרך שתבטיח פעולה תדירה יותר של הקבינט ועיסוק בנושאים מהותיים ואסטרטגיים".
לגבי התנהלות הממשלה בעת חירום קובע הדוח כי סמוטריץ' "לא מימש את סמכויותיו" ושהאחריות העליונה נופלת גם על ראש הממשלה: "נוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי מלא וממצה - אך זאת לא נעשה".
לסיום מציע המבקר שורה של המלצות: לקיים ישיבות סדירות בקבינט גם בימי שגרה, להבטיח השתתפות מלאה של השרים, לגבש תשתית מקצועית לטיפול מתואם בנושאים החברתיים והכלכליים ולהקים מראש גוף קבוע לניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום. "על ראש הממשלה להידרש לעניין באופן מיידי, נוכח מצב המלחמה המתמשך במדינת ישראל והשלכותיו על הציבור", נכתב בדוח.