ההודעה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הכוונה להטיל מס קבוע על רווחי הבנקים היא סטירת לחי מצלצלת לכלכלה החופשית, שאותה הוא מתיימר לייצג. לא צריך להכביר במילים מפוצצות, אלא פשוט להסביר את משמעות ההחלטה בשטח.
המערכת הבנקאית, למעט בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי, נמצאת בשליטת גופים מוסדיים כמו קופות גמל, פנסיה, מנהלי ביטוח וקרנות השתלמות. אלו מנהלים נכסים בהיקף של כ־3 טריליון שקל, מתוכם מניות בנקים בהיקף של כ־200 מיליארד שקל. זה הכסף שלי, שלך, של כולנו. אז מאיפה עזות המצח של מי שמכונה שר אוצר להוביל מהלך של שוד הבנקאות הציבורית בצהרי היום? לא במסיכה אלא בעניבה.
זהו מהלך חסר תקדים בבנקאות העולמית. לפני כ-25 שנה, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר עשה דבר דומה. לאן הולך הכסף? הוא הולך לכסות את הקופה התקציבית המחוררת, שכוללת כמובן את הוצאות המלחמה, אבל גם עשרות משרדים לענייני כלום ושום דבר, תקציבים לחרדים ושאר פינוקי שרים.
אין זו הפעם הראשונה ששר האוצר חומד את כספי הבנקים שבפועל הם כספנו (שאותם אנחנו מקבלים באמצעות דיבידנד או מכירת המניות עצמן). הוא כבר קנס את הבנקים ב-3 מיליארד שקל. לכך נוספו הטבות בנקאיות ב־3 מיליארד שקל נוספים ביוזמת הנגיד פרופ' אמיר ירון, שבתמימותו חשב כי בכך ייעצרו הגזירות על הבנקאות.
שר האוצר, לידיעתך: הבנקאות אינה רכוש נטוש, אלא נמצאת בבעלות מרבית אזרחי המדינה. הנגיד חייב לדפוק על השולחן ולנטרל בכל דרך אפשרית את הגזירה הבנקאית שהיא בעצם גזירה עלינו.
סמוטריץ' מתהדר בהורדת מיסים, אבל שוכח לספר כי מימון ההפחתה, אם תהיה, תבוא על חשבוננו והכיס שלנו. זוהי דוגמה קלאסית של העברה מכיס לכיס שנעשית בצורה הצינית ביותר. גם אם נניח כי הבנקים מרוויחים הרבה יותר מהממוצע, האם הם "אשמים" בכך? הרי תכליתו של כל גוף עסקי היא למקסם את הרווחים בתנאי שהדבר נעשה בצורה הוגנת.
הבנקאות התייעלה, סגרה סניפים, השקיעה בחדשנות ומחלקת דיבידנדים בנדיבות לבעלי המניות. זה לא פחות מנס שבנקים כמו לאומי והפועלים מתנהלים כאילו בעל בית פרטי נושף בעורפם. למרות כל זאת, סמוטריץ' במדינת ישראל של היום רחוק מכל היגיון כלכלי, ונוהג לא כשר אוצר אלא כאחרון נהגי המוניות, וסליחתי מראש לנהגים.
עדיין לא ברור אם הוא נטפל לבנקאות בגלל שיתוף הפעולה עם רשויות הרגולציה הבינלאומיות בנושא סנקציות כנגד מתנחלים, או שמא הסיבה היא כי מפלגתו אינה עוברת בסקרים את אחוז החסימה, ואולי הוא סתם מקווה שהפופוליזם הזול שלו נגד הבנקים יאפשר לו לבנות את הסולם שיעביר אותו את אחוז החסימה. בואו נראה מה הוא יגיד אם חלילה אחד הבנקים יקרוס במשמרת שלו.
ולסיכום: העובדה שסמוטריץ' נחשב לגרוע בשרי האוצר בעת החדשה איננה בגדר ניוז. מה שמדאיג הוא כי אנחנו מגלים בכל פעם מחדש כי לבור ששמו שר האוצר - אין תחתית.