חברת דירוג האשראי הבינלאומית סטנדרד אנד פורס (S&P) הודיעה הלילה (בין שישי לשבת) כי דירוג האשראי של ישראל נשאר ברמה (Aּ+) אבל שינתה את התחזית מ"שלילית" ל"יציבה", זאת על רקע הפסקת האש במלחמה בעזה והעסקה לשחרור החטופים. השארת הדירוג ושינוי התחזית מגיעים לאחר שתי הורדות דירוג רצופות שרשמה S&P לישראל בהודעותיה האחרונות מאפריל 2025 ומאוקטובר 2024.
לפי הודעת החברה, היציבות בדירוג האשראי של ישראל משקפת את בלימת ההסלמה בעקבות הסכם הפסקת האש עם חמאס, שהפחית את הסיכון הביטחוני המיידי. עם זאת, החברה מציינת כי הסביבה האזורית נותרה שברירית, גם אם העימותים הצבאיים יישארו מוגבלים. עוד נמסר כי ייתכן שדירוג האשראי של ישראל יועלה בעתיד, אם הצמיחה הכלכלית והתוצאות התקציביות יעלו על התחזיות, או אם תחול ירידה משמעותית ומתמשכת במתיחות הגיאופוליטית.
על פי תחזיות S&P, סיום הלחימה צפוי להאיץ את התאוששות המשק הישראלי, לאחר ירידה של 4% בתוצר ברבעון השני של 2025 בעקבות העימות עם איראן. החברה צופה צמיחה חדה במחצית השנייה של השנה ובשנת 2026, שתגיע לכ-5%, הודות לשיפור באמון הצרכנים והעסקים ולירידה בגיוסי מילואים. עוד צוין כי ההשפעה של המכסים שהטילה ארה"ב על סחורות ישראליות תהיה מוגבלת, שכן עיקר הייצוא הישראלי לארה"ב מתמקד בשירותים ובתחום הטכנולוגיה, שאינם כפופים למכסי יבוא.
דירוג אשראי של מדינה הוא ציון שמעניקות חברות דירוג בינלאומיות למידת האמינות הפיננסית של מדינה - כלומר, מהי ההסתברות שהיא תעמוד בהתחייבויותיה להחזיר חובות. הדירוג נקבע לפי פרמטרים כמו יציבות פוליטית, רמת החוב ביחס לתוצר, ביצועים כלכליים, ניהול תקציבי, ועוד. הדירוג נע בין דרגות גבוהות שמעידות על סיכון נמוך (כמו AAA) לבין דרגות נמוכות שמשקפות סיכון גבוה לאי-תשלום.
דירוג האשראי קובע למעשה את המחיר שבו מדינה יכולה ללוות כסף מהעולם - ככל שהדירוג גבוה יותר, כך הריביות שהיא תשלם על גיוס חוב יהיו נמוכות יותר. הוא חשוב במיוחד בתקופות מתוחות, כמו שישראל נמצאת בה בשנתיים האחרונות, שמצריכות מהמדינה ליטול הלוואות גדולות בריבית עולה לכיסוי הגירעון בתקציב ולמימון המלחמה וכל הקשור אליה, כמו מימון אלפי המשפחות המפונות מיישובי הצפו ועוטף עזה, וכן שיקום היישובים הצמודים לגבול.
מעבר לכך, דירוג האשראי משדר מסר לשווקים ולמשקיעים על מצב הכלכלה והמדיניות הפיסקלית של אותה מדינה. עדכון של דירוג האשראי, לחיוב או לשלילה, עשוי להשפיע לא רק על עלויות הגיוס של המדינה אלא גם על שוק ההון המקומי, שער השקל, ואפילו על אמון הציבור.