דו"ח חדש ומקיף של שירות התעסוקה שמפורסם היום (ראשון) מספק מבט עמוק על התופעה, שעתידה להשפיע על הכלכלה הישראלית בדור הקרוב.
לפי הדוח, שיעור האבטלה בקרב בני 15-24 בישראל עומד על 5.2%, נמוך משמעותית בהשוואה ל־10% בארה"ב ול-11.1% בממוצע מדינות ה־OECD.
למרות זאת, שיעור זה מתעתע: הדוח מצביע על כך שרבים מבני הנוער והצעירים בישראל כלל אינם חלק מכוח העבודה, לא עובדים ולא מחפשים עבודה ולכן אינם נספרים במכנה של שיעור האבטלה.
משמעות הדבר: אבטלה נמוכה - אך גם תעסוקה נמוכה. למשל בקרב בני 20-24, למשל, נרשמה ירידה ניכרת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
בעוד שבשנת 2014 עמד שיעור ההשתתפות בקרב הגברים בגיל זה על 80%, כעבור עשור, בשנת 2025 - צנח ל־68%, בדומה לנשים.
ירידה זו בנתוני הגברים מחקה לחלוטין את הפער המגדרי בשיעור ההשתתפות, לראשונה זה שנים תופעה המתועדת לצד עלייה בשיעור התעסוקה של נשים ערביות צעירות.
המדינה היחידה
לפי הניתוח ההשוואתי שבוצע בדו"ח, ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה חלה ירידה בשיעורי תעסוקה בכל קבוצות הגיל הצעירות בין השנים 2019 ל- 2025 - בניגוד לארה"ב או בריטניה, שם נרשמה ירידה רק בקבוצות בודדות.
תהליך זה בישראל לא החל בתקופת הקורונה, אלא מסומן כבר משנת 2017. מאז, הירידה בשיעורי התעסוקה של צעירים בני 15-29 ניכרת באופן מובהק ומתמשך.
נתונים אלו 'מסתתרים' מאחורי שיעור אבטלה נמוך יותר, אך מהדוח עולה כי שיעור המובטלים נמוך משום שרבים מהצעירים כלל אינם בכוח העבודה- לא עובדים, לא מחפשים עבודה ובחלק גדול מהמקרים לומדים באקדמיה- כך שהם אינם זכאים לדמי אבטלה או שאינם תובעים, באם זכאים.
הנתונים מצביעים על פיצול חד בשוק העבודה בקרב צעירים - בעלי מקצועות "חלשים" ולא מקצועיים - כמו עובדי מכירות ושירותים - מתייאשים מחיפוש עבודה בשיעורים גבוהים (פי 3-4) לעומת צעירים אקדמאיים או טכניים.
כאן ניכר שוק עבודה מפוצל - בעלי משלח יד 'חלשים' כבלתי מקצועיים ועובדי מכירות ושירותים מתייאשים הרבה יותר מאשר בעלי משלחי יד אקדמאים, מנהלים והמקצועות הטכניים - 0.6-0.9 לעומת 0.1-0.2. למעשה, צעירים המתחילים את הקריירה שלהם במקצועות בעלי פריון נמוך ואפיקי קידום מוגבלים נוטים להתייאש יותר מהר מחיפוש עבודה.
בעוד שצעירים נסוגים מהשוק, קבוצות גיל אחרות בישראל, בעיקר בני 30-54 נהנות משיעורי תעסוקה גבוהים מהממוצע המערבי. גם בני 55+ רושמים זינוק בתעסוקה. תוצאה זו מחדדת את תופעת "הזדקנות שוק העבודה הישראלי", כלומר הנטייה של המשק להישען יותר ויותר על עובדים מבוגרים במקום על הצעירים.
בעיקר גברים
לפי שעה, הירידה בשיעורי התעסוקה של צעירים בישראל מתמקדים בעיקר בקרב גברים, בעלי מיומנויות נמוכות המאופיינים עם חסמים חברתיים, תרבותיים וגיאוגרפיים שניסיונם התעסוקתי לרוב מענפי השירותים וממשלחי יד בלתי מקצועיים.
עם זאת, במהלך 2025 נרשמת בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות מגמת עלייה עקבית ומתמשכת בשיעורי האבטלה דווקא של צעירים משכילים, בעלי מיומנויות גבוהות ומרוויחי שכר נמוך יחסית, בדומה לג'וניורים בענפי ההייטק.
מגמה זו טרם הגיעה לישראל, ודאי לא במלוא עצימותה, וייתכן שעדיין לא נשקפת בנתונים נוכח שירות המילואים הממושך בשנתיים של מלחמת "חרבות ברזל". כך שיכול להיות שנראה את המגמה מגיעה ארצה בשוב משרתי המילואים לשוק העבודה, ואו אז יתמודד שוק העבודה הישראלי עם שתי מגמות - ירידה כללית בשיעורי ההשתתפות של צעירים, ובפרט בקרב 'החלשים', וירידה בשיעורי ההשתתפות של צעירים 'חזקים', האקדמאים ובעלי המיומנויות הגבוהות.
מגמות אלו, אומרים בשירות התעסוקה, עלולות להחריף לנוכח כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית לשוק העבודה אשר משפיעה על משלחי יד רבים, בין בשינוי והגדרה מחדש ובין בהיעלמותם של מקצועות, בחלק מהמקרים.
כך או כך, מדגישים בשירות התעסוקה, יש צורך בהיערכות לאומית כדי להבטיח צמיחה, פריון וקיימות תעסוקתית, ודאי בשוך המלחמה על ההזדמנויות שנושא עמו.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "ישראל היא חלק מכלכלה גלובלית, והאירועים שמתרחשים בעולם משפיעים גם עלינו. לפיכך, שירות התעסוקה עוקב מקרוב אחר המגמות התעסוקתיות, בארץ ובעולם, ופועל פרואקטיבית ובאסטרטגיה ארוכת טווח למענה והיערכות לשינויים הצפויים.
"הירידה בשיעורי תעסוקת הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו. זה נכון תמיד, ונכון שבעתיים נוכח השינויים המתרחשים בעולם העבודה עם כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית".