משלחת הודית שהגיעה לביקור בישראל השיגה ממשרד הביטחון בתל אביב אישור לרכוש ולייצר בהודו את הטיל הבאליסטי לורה שפיתחה התעשייה האווירית, ואת טיל השיוט השיוט החמקן החדש של רפאל, הסי ברייקר. כך לפי פרסומים בהודו.
כחלק מלקחי העימות האחרון עם פקיסטאן מחפשים ההודים חימושים ארוכי טווח וקשים ליירוט, שמטוסי הקרב ההודים יוכלו לשגר הרחק ממערכת ההגנה האווירית ומטוסי היירוט הפקיסטנים. הלורה, שניתן לשגר ממטוסי קרב, ממשגרים יבשתיים ומספינות, הוא טיל באליסטי לטווח של כ-400 ק"מ, שלפי מקורות זרים הופעל בתקיפות באיראן.
ייצוא של טילים כאלה הוגבל במשך שנים בשל האמנה שאסרה ייצוא של חימושים לטווח של מעל ל-300 ק"מ, אבל כוחה נחלש כאשר האמריקנים היו הראשונים שהחלו להתעלם ממנה בעסקאות ייצוא. פקיסטן שכדי להתמודד עימה תרכוש הודו את הטיל היא בעלת ברית של איראן וטורקיה והמדינה המוסלמית הראשונה שהצטיידה בנשק גרעיני.
לפי מקורות זרים נמכרו טילי לורה לאזרבייג'ן שהשתמשה בהם במלחמה מול ארמניה. לאחר האישור העקרוני יתקיימו כעת שיחות לגבי המחיר ולוח הזמנים, והסכם צפוי להיחתם ב-2026. את הייצור צפויה לבצע בהרט אלקטורניקס (BEL) שכבר מייצרת בהודו את טילי הברק-8 של תע"א.
במקביל ביקשו וקיבלו ההודים אישור לייצר בארצם את הסי ברייקר של רפאל, טיל שיוט מתקדם ובעל חתימת מכ"ם נמוכה שמקשה על זיהויו ועל היירוט שלו, שנבנה לשיגור ממטוסים או מספינות. מדובר גם בטיל שנבנה לפעול בסביבה עתירת שיבושי לוחמה אלקטרונית. לפי הפרסומים בהודו לטיל טווח של 400 ק"מ, הוא איטי וזול יותר מהלורה, ומיועד לפגיעה במטרות איכות.
ממדיו, כמו משקל של כ-400 ק"ג, יאפשרו לשגרו גם ממטוסי הקרב ההודי טג'אס, לעומת האיר לורה שעם משקל של 1.6 טון, מתאים לשיגור ממטוסי הקרב הגדולים יותר של ההודים, סוחוי 30 ודאסו ראפאל. את הייצור צפויה לבצע HAL, כשכוונה להתחילו כבר ב-2027.
רפאל חתמה בתחילת השנה על הסכם עם ג'נרל אטומיקס האמריקנית לייצור הטיל עבור הכוחות המזויינים של ארה"ב. בעת החתימה נחשף בארה"ב כי לטיל יש כבר 1,200 הזמנות. בסוף השבוע נחשפה לקוחה ראשונה, כשהסי ברייקר נראה בחזרות למבצע צבאי באזרבייג'אן, לצד משאית השיגור שלו.