כיצד מגיע דואר הזבל לתא הדואל? מחקר שערך בקיץ האחרון המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה בארה"ב מגלה, כי מרבית הזבל נשלח לכתובות דואל שנשלחות לאתרים שונים ברשת או לקבוצות דיון.
החוקרים מצאו, כי מפיצי דואר הזבל משתמשים בתוכנות ליקוט, כדי להעתיק את כתובות הדואל המתפרסמות באתרים השונים, אישיים ועסקיים כאחד.
כדי לקבוע את מקור דואל הזבל, הקימו החוקרים מאות כתובות של דואר אלקטרוני, והמתינו שישה חודשים כדי לבדוק איזה דואל נשלח אליהן. את הכתובות הם שלחו לקבוצות דיון ולאתרים שונים (ובהם אתר המכירות הפומביות אי-ביי, אמזון, ואתרים שהציעו משרות).
בששת חודשי המחקר קיבלו החוקרים כעשרת אלפים הודעות ל-250 כתובות הדואל שיצרו. יותר מ-97% מדואל הזבל נשלח לכתובות שנשלחו לאתרים ציבוריים. כמות ההודעות שהתקבלו היו קשורות לרמת הפופולריות של האתרים. ארגונים המקושרים לאתרי שער גדולים כמו AOL ו-YAHOO קיבלו הרבה יותר דואל זבל מאשר אלו שלא היו מקושרים אליהם.
לדברי החוקרים, אחת הדרכים למנוע את השימוש לרעה בכתובות היא
לכתוב את כתובת הדואל בכתב רגיל במקום להשתמש בסמלים. כך
לדוגמה, במקום JOHN@DOMAIN.COM יש לכתוב JOHN AT DOMAIN DOT -
COM. טכניקת הימנעות מוצלחת נוספת היא שימוש במקבילת הHTML-
של כתובת הדואל. אף אחת מהכתובות בפרויקט שנכתבו בצורות הללו
לא קיבלה דואר זבל.
היקף דואר הזבל מוערך ב-40% מסך תנועת הדואל, והוא מטרד ניכר
לעסקים, ומסב להם הפסדים של מיליארדים. החוקרים גילו, כי בכל
המקרים שביקשו שלא לקבל דואל פרסומי, בקשתם כובדה. המחקר גם
מצא שרוב החברות לא חילקו ביניהם כתובות דואל או מכרו אותן
לצד שלישי. רק 25 מדואלי הזבל התקבלו בדרך זו.
איך להימנע מדואל הזבל?
הארץ
24.4.2003 / 21:25