בעל חברה פרטית לעבודות חשמל, לקה באוטם שריר הלב במוצאי שבת לפני כ-3 שנים. הסיפור שהוביל לאירוע הלבבי החל במייל שבעל החברה קרא מנציג החברה שהזמינה את שירותיו: המייל כלל הזמנת רכש עם חיוב כספי משמעותי במיוחד של כ-130,000 שקל, סכום שלטענת בעל החברה נעשה בניגוד לחוזה עמו והיה חריג ובלתי מקובל בעבודתו.
בעל החברה העיד כי הוא שומר שבת ולכן עבר על המיילים רק בצאת השבת וכשנתקל במייל הנ"ל הוא הופתע והתעצבן מאוד, וחש תחושות של כעס, זעם, אכזבה, עלבון ו"ביזיון". מיד לאחר מכן החל לחוש חולשה כללית ותעוקה אשר התפתחו בהמשך הלילה להתקף לב, לטענת בא כוחו עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן טומשין ושות', קריאת החיוב המפתיע והחריג היוותה "אירוע חריג בעבודה" שגרם לו לדחק נפשי חריג.
המוסד לביטוח לאומי טען בתחילה כי לא הוכח אירוע חריג, ציין שעדויותיהן של אשתו ובתו לא היו אובייקטיביות, וכן טען כי הרישום הרפואי במיון ייחס את הכאבים לאכילת חמין, עובדה המעידה לטענתו כי בעל החברה עצמו לא ראה בקריאת המייל אירוע חריג.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את עמדת בעל החברה וקבע כי הוא הצליח להוכיח במאזן ההסתברויות הן את האירוע - קריאת המייל שכלל חיוב כספי משמעותי והן את "הדחק החריג" שנגרם לו כתוצאה מכך. בית הדין התרשם כי עדויות בעל החברה, אשתו ובתו היו מהימנות, שוכנע כי החיוב הכספי בסך 130,000 שקל היה חריג מאוד ביחס להתנהלות העבודה השוטפת, ודחה את טענת המוסד בנוגע לרישום במיון.
בית הדין נימק זאת בכך שאין לצפות מאדם המגיע למיון בעיצומו של אירוע לב לדווח על הסיבה לאירוע. לאור קביעות אלה, החליט בית הדין למנות מומחה רפואי שיבחן את שאלת הקשר הסיבתי. בין האירוע להתקף לב.
חוות הדעת הרפואית, שנכתבה על ידי פרופ' אנדרי קרן, מומחה למחלות לב, קבעה באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בהסתברות העולה על 50% בין האירוע החריג שאירע בעבודתו לבין הופעת אוטם שריר הלב החריף. הפרופ' נימק את קביעתו בכך שלמרות שלתובע היו גורמי סיכון קיימים, האירוע החריג שימש כטריגר, והעריך ב"דרגת סבירות גבוהה" כי בעקבות האירוע החריג החל תהליך של קריעה או פקיעה של רובד טרשתי קיים בעורק האוטם, עם היווצרות קריש דם.
המומחה הסביר כי התחושות הראשוניות של חולשה כללית בליווי תעוקה שחש בעל החברה לאחר קריאת המייל היו הביטויים הראשונים לתחילת תהליך היווצרות קריש הדם.
בסופו של ההליך חזר בו המוסד לביטוח לאומי מהדחייה והחליט להכיר בקשר הסיבתי בין התקף הלב לבין האירוע בעבודה.
בסופו של דבר, לאור קביעות בית הדין וחוות הדעת הרפואית, הביטוח הלאומי חזר בו מהדחייה והחליט להכיר בקשר הסיבתי בין התקף הלב למייל. בעקבות ההכרה שקיבלה תוקף של פסק דין, בעל החברה יוזמן לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי אשר תקבע את שיעור הנכות ממנה הוא סובל ויקבל בהתאם לכך קצבה לכל ימי חייו.