לאחר חודשים של צעדים נגד חברות ישראליות, קרן העושר הלאומית של נורבגיה - הגדולה בעולם, עם נכסים בשווי של כ-2.1 טריליון דולר - הודיעה על השעיית פעילות מועצת האתיקה שלה, הגוף הציבורי המפקח על עמידת ההשקעות בסטנדרטים מוסריים.
המהלך התקבל ביוזמת שר האוצר הנורבגי ינס סטולטנברג, לאחר שמועצת האתיקה המליצה להוציא מתיק ההשקעות של הקרן את חברת קטרפילר, יצרנית דחפורי ה-D9 של חיל ההנדסה, בשל השימוש בהם בלחימה בעזה ובגדה המערבית.
סטולטנברג, שכיהן בעבר כמזכ"ל נאט"ו, הסביר כי ההחלטה למכור את מניות קטפילר באוגוסט עוררה חשש מ"מכירת חיסול" של אחזקות טכנולוגיות בהיקף של עד 230 מיליארד דולר. לדבריו, "אם משלבים את החלטת קטפילר עם ההודעה של מועצת האתיקה על בדיקת חברות טכנולוגיה, נוצר סיכון שההנחיות הקיימות יביאו לכך שנורווגיה תיאלץ למכור את אחזקותיה בכמה מהחברות הגדולות בעולם".
הוא הוסיף כי הוקפאת עבודת מועצת האתיקה של קרן הנפט - צעד חסר תקדים מאז הקמת הגוף לפני כעשרים שנה.
מרמי לוי עד אל על - חברות ישראליות נחתכו החוצה
השעיית מועצת האתיקה באה בהמשך לסדרה של החלטות חריפות נגד ישראל בחודשים האחרונים.
הקרן כבר מכרה את אחזקותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל - הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי ופיבי - וכן ב-11 חברות ישראליות נוספות מתחומי הנדל"ן, התעופה והקמעונאות, ובהן רמי לוי, אל על, אנרג'יקס, לוינשטיין הנדסה ופריון נטוורק.
רק באוגוסט הודיעה הקרן כי תוציא שש חברות ישראליות נוספות מתיק ההשקעות שלה, כולן בשל קשרים לפעילות בגדה המערבית ובעזה. בנוסף, סיימה את החוזים עם שלושת מנהלי הנכסים החיצוניים שטיפלו בהשקעות בישראל.
לפי הדיווחים בנורבגיה, החלטות אלה התקבלו בעקבות ביקורת ציבורית חריפה בבית, לאחר שנחשף כי הקרן מחזיקה מניות בחברת מנועי בית שמש, המספקת שירותים למטוסי קרב המשתתפים בתקיפות בעזה.
ההחלטה להשעות את מועצת האתיקה עוררה סערה פוליטית באוסלו. ססילי הלסטוויט, חברת המועצה, התפטרה במחאה ואמרה כי "בפועל, משמעות ההשעיה היא סגירה של הגוף העצמאי שאמור לפקח על השקעות הקרן".
סטולטנברג מצדו טען כי מועצת האתיקה הרחיקה לכת, כשהמליצה למכור מניות של חברות כמו קטרפילר בשל שימוש נקודתי במוצריהן בלחימה, למרות שציוד דומה של החברה משמש גם באתרי בנייה בנורבגיה עצמה. לדבריו, "חייבים לעדכן את הכללים, כי העולם השתנה - והקרן צריכה להגיב מהר יותר למצבי סכסוך ומשבר".
ממשל טראמפ שקל צעדי נגד
ההחלטה נגד קטרפילר הובילה לתגובה חריפה מצד וושינגטון. ממשל טראמפ הביע "דאגה עמוקה" וציין כי הוא שוקל צעדים כלכליים נגד נורבגיה. רפובליקנים בכירים אף קראו להטיל מגבלות ויזה על מנהלי הקרן ולהחמיר את המכסים על סחורות נורבגיות.
עם זאת, סטולטנברג דחה את ההאשמות כי ההשעיה נובעת מלחץ אמריקאי, והזכיר כי כבר בעבר ספגה הקרן ביקורת דומה - למשל כשהפסיקה להשקיע ברשת וולמארט - מבלי לשנות את עמדתה.
בנוסף, שר האוצר ציין כי יש צורך לעדכן את כללי האתיקה של הקרן גם בנוגע להשקעות בחברות נשק. בעוד שהקרן מנועה מהשקעה ביצרניות נשק גרעיני כמו לוקהיד מרטין, בואינג ואיירבוס - ממשלת נורבגיה עצמה רוכשת מהן פריגטות ומטוסי F-35.
"אנחנו יכולים לשלם מיליארדים על כלי נשק מאותן חברות", אמר סטולטנברג, "אבל אסור לנו להרוויח אגורה מהשקעה בהן - זה פרדוקס".