מפתחים, במיוחד כאלו אם ניסיון, יכלו עד לא מזמן לישון בשקט. הם זכו לתנאים הכי טובים, יכלו לדרוש, להתמקח ולקבל תנאים מפתים מחברות ההייטק וגם לקבל באופן כמעט שבועי הצעות עבודה רבות בלינקדאין. במקרים רבים הם גם היו חסינים מפני המשברים והתנודות בהייטק, שכן הם נהנו מביקוש יציב.
אבל בשנה האחרונה מעמדם מתחיל להתערער, ונראה שלא מדובר ב"משבר זמני". לדברי אייל בר עוז, מנכ"ל ומייסד Webiz, "הבינה המלאכותית נכנסת עמוק לכל תחום, וביתר שאת גם לעולם הפיתוח. זה מוביל לשינוי דרמטי באופן הפיתוח, כתיבת הקוד ובניית מערכות תוכנה ואפליקציות: מה שפעם דרש צוות פיתוח שלם, כיום מיוצר בעזרת כלי AI שכותבים קוד לבד ומשתכללים בקצב מסחרר".
כתוצאה מכך, לדבריו גם המעמדות בהייטק מתחילים להתערער. "דווקא המפתחים בעלי הניסיון הם עלו שעשויים לשלם את המחיר. זה לא מקרי. לג'וניורים אין הרבה מה להפסיד, בטח בתקופה כזה שבה קשה כל כך להיכנס לתעשייה. הם הרבה יותר נכונים להתפשר, לעבוד קשה וללמוד בכלות מיומנות וידע ב-AI. המנהלים הבכירים כבר עסוקים בהטמעה של כלי AI, ניהול האסטרטגיה והתמונה הגדולה".
בר עוז אף מציין כי "מעמד הביניים" של הפיתוח הוא גם זה שנמצא בסכנה הגדולה יותר. "רוב הוצאות השכר של מחלקת הפיתוח (כ-80%) מרוכז בשכבה הזו, אולם במידה רבה חלק לא מבוטל ממנה כבר ניתן להחלפה באמצעות AI. לכן, הניסיון אולי מוערך ולא פעם גם חשוב, אבל בסופו של דבר הכסף מדבר: כבר עכשיו חברות רבות מעדיפות להעסיק מפתחים צעירים גם עם פחות ניסיון ובפרט כשיש לו ידע עם AI".
האקדמיה מיישרת קו
ד"ר טל אספיר, מנהל מעבדת ה-AI בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO מסביר כי "הטמעת בינה מלאכותית בעולמות הפיתוח משנה את הדרך שבה ארגונים מתכננים, בונים ומתחזקים מערכות. בעבר פיתוח תוכנה התבסס על כתיבת קוד ידנית ועל תהליכים מובנים. כיום, בזכות כלי בינה מלאכותית ניתן לייעל שלבים שלמים - מתכנון הפתרון ועד לבדיקות והתחזוקה. למעשה, כלי AI מסוגלים לכתוב חלק ניכר מהקוד בהצלחה, כאשר המפתח האנושי מוסיף ומשפר את האיכות, המורכבות והיעילות של שלו. עם זאת, במקרים מורכבים שמצריכים תשומת לב והבנה רחבה יותר, כלי בינה הם רק בגדר סייען".
לדבריו, השינוי באופן כתיבת הקוד והתכנות ניכר גם בגישה של האקדמיה. "אם בעבר באקדמיה לימדו כתיבת קוד מאפס ומתחילת התהליך, כיום קורסים בתחום מדעי המחשב והפיתוח נראים אחרת.
מלמדים את הסטודנטים כבר מהשלב הראשון לפתח בסיוע כלי AI ולבצע בקרה והסתכלות אנושית לפי צרכי המערכת. נוצר מצב שהשוק מכתיב את הצורך והנחת המוצא היא שהבינה תבצע את הפן ה'טכני' וה'סזיפי' יותר, בעוד המפתח האנושי יביא את הערך המוסף והשדרוג הנדרש".
עוד הוא מוסיף כי בשל השימוש הגובר ב-AI נדרשת גישה זהירה ומובנית. "חשוב להבטיח שהתוצרים המתקבלים הינם באיכות ובסטנדרטים הנדרשים על ידי הארגון ואינם מפירים זכויות יוצרים. יש צורך להקים שגרות ותשתיות עבודה חדשות המאפשרות בדיקה, בקרה והסבר של ההחלטות המתקבלות על ידי הכלים".
עדכון גרסה אמיתי
'קשיי ההסתגלות' של מעמד הביניים בפיתוח לא יחלפו כל כך מהר. הם מצריכים מהם שינוי ועדכון גרסה של ממש. מפתחות ומפתחים טובים כבר לא נמדדים בכמות שורות הקוד, אלא בערך המוסף שהם מביאים לשולחן ולמוצר: ראייה מוצרית, הבנה תהליכית, הסביבה העסקית, חווית המשתמש והפתרון לבעיה שהמוצר או השירות מביא.
הדור החדש של המפתחים לא רק מתכנתים - הם מתכננים, חושבים על חוויית המשתמש, ומנצלים את הבינה המלאכותית כדי להגיע מהר יותר לתוצאה. לכן, נדרש מהם יותר מתמיד לפצח את הקוד מחדש - תרתי משמע. לחשוב כמו מנהל מוצר ולא רק כמו כותב הקוד, לאמץ AI ולשלב בתוכו את הניסיון שצברו, לחשוב כמו ג'וניורים במובן של לפתח פרויקטים צדדיים שמאפשרים להם להישאר רלוונטיים ולהפגין גמישות ואג'יליות.