בדוח ביקורת חריף שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה על תגמול חיילי המילואים, קובע מתניהו אנגלמן שהמדינה לא משלמת שכר מספק למילואימניקים. מהנתונים שהגיעו לידיו, עולה כי שליש מהמשרתים קיבלו תגמול מזערי של כ־311 שקלים ליום, שהם כ־9,300 שקלים בחישוב חודשי, וכ־57% מהסטודנטים קיבלו את התגמול הנמוך.
עוד מצא המבקר כי רק כ־11% מבני 23 עד 47, שאינם מהחברה הערבית, שירתו במילואים. המבקר מצא שלביטוח הלאומי אין דרך לדעת כמה מהשכר שקיבל המשרת בתקופה זו הוא שכר בגין עבודה, וכמה הוא תגמול מילואים, וכי לצה"ל אין מידע מלא על תקופות השירות בפועל - כשלים שגורמים לפגיעה במשרתים.
לפי הדוח, 318 אלף אזרחים נקראו לשירות מילואים בין אוקטובר 2023 ליולי 2024, נתון שהמבקר מגדיר כהיקף גיוס שלא נראה כמותו בישראל שנים רבות. מספר ימי המילואים הממוצע בתקופה זו היה 110 ימים, לעומת 10 עד 13 ימים בשנים 2020 עד 2023. בתקופה זו, שילם הביטוח הלאומי 20 מיליארד שקלים תגמולי מילואים, לעומת 5.3 מיליארד שקלים בשלוש ושלושת רבעי השנים שלפני המלחמה.
כמחצית מהמשרתים בני 30 ומטה, כ־18% סטודנטים, ויותר ממחציתם רווקים. המבקר מדגיש כי שיעור המשרתים מבני 23 עד 47 שאינם מהחברה הערבית, עומד על כ־11% בלבד, ולכן העומס נופל על קבוצת אוכלוסייה מצומצמת במיוחד.
בתחום התגמול, מצא הדוח פערים מהותיים. לפני המלחמה, עמד התגמול המזערי היומי על כ-215 שקלים. לאחר פרוץ המלחמה, תוקן החוק, והסכום עלה ל-300 שקלים ליום, ובינואר 2024 עודכן ל-311 שקלים ליום, ותוקפו נקבע עד סוף 2025. על פי הדוח, לפי המצב החוקי הקיים, צפוי התגמול המזערי לקטון בתחילת 2026, בשיעור של כ־30%.
הדוח מצא שהמעסיקים לא היו זכאים להחזרים מהמדינה עבור ההפרשות הסוציאליות ששילמו לעובדיהם בתקופת שירות המילואים. רק באפריל 2024 הותקנו תקנות להחזרים חלקיים של 20% מההכנסה היומית, והן הוארכו עד סוף 2025. אם לא יוארכו שוב, העלות תחזור ותיפול על המעסיקים.
כשל משמעותי נמצא בבקרה על תשלומי המילואים. לביטוח הלאומי, אין יכולת להבחין בין שכר ששולם עבור עבודה לבין שכר שהוא תגמול מילואים, ולצה"ל אין מידע מלא על תקופות השירות בפועל. בבדיקת כ-66 אלף משרתי מילואים, נמצא כי אצל כ־20% מהם התגמול בתקופה האחרונה היה גבוה ביותר מ-20% מהתקופה הראשונה. בעקבות הממצא, תוקן החוק בינואר 2025, אך עדיין אין מנגנון בקרה משותף בין הגופים.
בתחום הזכויות בעבודה, מצא הדוח עלייה משמעותית. בין אוקטובר 2023 למאי 2024, טופלו 144 מקרים של חשש לפגיעה בזכויות משרתי מילואים בעבודה, פי ארבעה מהתקופות שקדמו למלחמה. בתקופה זו הוגשו 542 בקשות לפיטורים ו-244 היתרים, לעומת 79 בקשות ו-41 היתרים בשנים קודמות. המבקר מציין כי ריבוי הסדרים זמניים, תנאי זכאות שונים, ותוקפים משתנים של הזכויות, פגעו ברמת הוודאות של המשרתים ושל המעסיקים.
המבקר קובע שמשרדי הביטחון, האוצר, העבודה, צה"ל והביטוח הלאומי צריכים לבחון מחדש את מנגנוני התגמול, לעגן את הזכויות בחקיקה ברורה ואחידה, ולהקים מערכי בקרה משותפים, נוכח צפי לשירות מילואים נרחב בשנים הקרובות.