שנתיים מפרוץ המלחמה בעזה, המציאות באזור נשארת נפיצה, אבל מאחוריה כבר נבנית תשתית כלכלית עצומה שנעה בין תעשיית נשק אמריקאית שעושה מיליארדים מהלחימה, לבין שימוש גובר באמצעי תשלום חלופיים כמו קריפטו מצד פלסטינים המחפשים מוצא מהמלחמה.
בזמן שישראל עדיין שקועה בתוך חצי־שלום חצי־מלחמה, ההתפתחויות בזירה הכלכלית־טכנולוגית הופכות לחלק בלתי נפרד מהסיפור.
צינור הנשק של ארה"ב
המלחמה בעזה הפכה לאחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמניעים את תעשיית הנשק האמריקאית. מאז אוקטובר 2023, ארה"ב אישרה לישראל יותר מ־32 מיליארד דולר בעסקאות נשק, תחמושת וציוד. עבור חברות כמו Boeing, Lockheed Martin, Northrop Grumman ו־General Dynamics - מדובר בתקופה של כמעט ביקושי שיא.
העסקה הבולטת ביותר היא מכירת מטוסי F-15 מגה מתקדמים ב־18.8 מיליארד דולר, שתתחיל להימסר לישראל רק ב־2029. בנוסף, אישרה וושינגטון מכירות של עוד כ־8 מיליארד דולר בפצצות מונחות ומערכות תקיפה. חברות אחרות מספקות חלקים לקרביות, טילים, מערכות ניווט ואפילו מנועים וטנקים.
לצד שגשוג עסקי, החברות האלו מתמודדות עם גל חדש של ביקורת ציבורית ומוסדית. קרנות השקעה בנורבגיה ובאירופה כבר משכו השקעות מחברות כמו Caterpillar, Oshkosh ו־Palantir בעקבות השימוש במוצרים שלהן בעזה. קרן הפנסיה הגדולה בהולנד מכרה החודש החזקות בהיקף 448 מיליון דולר - מהלך עם משמעות סימבולית וכלכלית.
במקביל, חברות טכנולוגיה אמריקאיות כמו גוגל אמזון ומייקרוסופט חוות לחץ פנימי מעובדים שמתנגדים לשיתוף פעולה עם משרד הביטחון הישראלי. מיקרוסופט אף חסמה חלק מגישת המשרד לשירותי ענן בעקבות מחאה פנימית.
קריפטו בעיצומה של מלחמה
לצד תנועות הכסף הרשמיות, מתפתח לו זרם פיננסי אחר, פחות מפוקח, מהיר וחוצה גבולות - קריפטו. כתבה שפורסמה לאחרונה חשפה כיצד מאות פלסטינים שילמו לארגון מסתורי בשם "אל מג'יד אירופה" סכומים של עד 1,600 דולר לאדם, ישירות לחשבונות קריפטו, על מנת לצאת מהרצועה דרך מסלולים עלומים, ללא יעד ברור.
התשלומים, שבוצעו במטבעות דיגיטליים כדי לעקוף מגבלות בנקאיות ופיקוח, הפכו למסלול מסוכן: קבוצות שלמות הועלו על טיסות "חסויות" שלא היה ידוע לאן יגיעו. חלקן נחתו בדרום אפריקה, שם הרשויות הופתעו מהגעתם ולא ידעו מי עומד מאחורי המיזם.
הסיפור מחדד תופעה רחבה יותר של מלחמות מודרניות - קריפטו מאפשר לפליטים לעקוף מערכות מדינתיות, אבל באותה נשימה חושף אותם לעוקצים, סכנות והיעדר אחריות.
בעוד הציבור הישראלי מתמודד עם עלויות אדירות של לחימה ממושכת, האמריקאים מזרימים סיוע וממשלות זרות מבקרות, סטרטאפים וחברות טכנולוגיה ישראליות נמצאות בתווך. חלקן שותפות בעקיפין לפרויקטים ביטחוניים, אחרות נפגעות מביקוש נמוך ומשקיעים זהירים.
לצד זאת, הגידול המהיר בביקושים למערכות בינה מלאכותית, טכנולוגיות סייבר ותוכנות שליטה־ובקרה מייצר גל הזדמנויות לחברות מסוימות. Palantir למשל חיזקה את שיתוף הפעולה שלה עם ישראל ומנהלה אף הצהיר כי הוא "גאה לתמוך במשימות הביטחון של ישראל".
המציאות החדשה מציבה לישראל, ולשוק הקריפטו, תמונה מורכבת: מצד אחד, תלות הולכת וגדלה בארה"ב ובעסקאות ענק שמעצבות את צבא העתיד. מצד שני, שימוש בקריפטו ככלי הברחה, תשלום ויציאה, שמדגיש עד כמה המערכת הפיננסית הפורמלית נמצאת מאחור.