"לא מזמן עובדים היו נכנסים לחדר ומכתיבים תנאים. היום זה התהפך. אותם אנשים שהתרגלו שיוצאים לקראתם בכל בקשה, מגלים שהכוח לא אצלם יותר. המגייסים לא רצים אחריהם, ואם הם מהססים, עוברים למועמד הבא בלי למצמץ. השוק החזיר את רובם לקרקע. ברוכים הבאים למציאות", אומר מנהל משאבי אנוש בחברת הייטק גדולה בשיחה עם וואלה.
לדבריו, גם הסיפור של מענקי החתימה כבר לא מה שהיה. "פעם זה היה כלי לגיטימי למשוך עובדים, ואפשר היה לראות לא מעט מועמדים שיוצאים מתהליך עם סכום נאה. לפני כמה שנים לדעתי לפחות שבעה אחוזים מהעובדים קיבלו מענק שנע בין שלושים לשמונים אלף שקלים ולעיתים אפילו יותר. היום זה כמעט נעלם. בלי יכולות יוצאות דופן ובלי ניסיון שמוכיח ערך מיידי אין שום סיכוי לקבל משהו כזה. מי שמגיע בלי סט כישורים ברור לא מקבל הצעה מיוחדת, אלא לכל היותר מבט מופתע של המראיין לבקשה כזו".
תעשיית ההייטק בישראל נכנסה לתקופה שמסמנת מעבר ברור משוק של עובדים לשוק שבו המעסיקים קובעים את הכללים. המהפך הזה עולה מכל נתון רשמי שמתפרסם. לפי דוח של רשות החדשנות לשנת 2025, מספר המועסקים בענף עומד על כ-403 אלף שהם 11.5 אחוז מהמשק, נתון שלא השתנה מאז 2021. קצב הגידול נשחק לפחות ב-2 אחוז בשנה לאחר שנים ארוכות של צמיחה גבוהה בהרבה.
במקביל, קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו השנה סכומים הנמוכים בכ-80 אחוז משיא 2022, ירידה חדה יותר מזו שנרשמה בארצות הברית ובאירופה. גם הרוח היזמית ממשיכה להיחלש, עם כ-500 סטארטאפים חדשים בלבד שנפתחו במרוצת 2025.
אין ספק - התמונה השתנתה. המציאות שבה מדובר על שוק של מעסיקים לא מתבטאת רק בביטול מענקי חתימה והקפאת שדרוג שכר, אלא גם בשינוי התנהגותי מצד העובדים: "אנו רואים עלייה ממוצעת של 9 אחוז במספר שעות העבודה, לצד ירידה בשיעור של 7 אחוז במספר ימי החופשה שנטלו בחודש החולף, לעומת התקופה המקבילה טרום המלחמה", מציין חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות.
הקשחת תהליכי הגיוס
לדבריו, "אם בעבר העובדים יצאו מנקודת הנחה כי מעבר לעבודה חדשה משמעה שיפור תנאים והעלאת שכר, אז כיום המציאות שונה לגמרי". למעשה, תנועת הדילוג הנפוצה ממשרה למשרה שהיא Job Hopping הואטה משמעותית. "כיום עובדים הרבה יותר זהירים. חוסר הוודאות הכלכלית, יוקר המחיה, תנודתיות בענף הטכנולוגיה, פיטורים רחבי היקף, מלחמה ותחושת אי יציבות בשוק גורמים להרבה אנשים להישאר במקום יציב, גם אם בעבר היו ממשיכים הלאה", מציינת תימור שבתאי יועצת שכר והטבות ומשאבי אנוש.
גם בהקשר של התנאים הנלווים שניתנו לעובדים, השינוי במציאות ניכר היטב. "בעבר ראינו הטבות כמו חדרי כושר במשרד, ליסינג כמעט לכל תפקיד, תקציבי רווחה נדיבים, תן ביס בלי הגבלה וחוויית עובד בסגנון גוגל עם משחקים, חדרי מנוחה וכדומה. המטרה היתה למשוך עובדים ולשמור עליהם בכל מחיר", מסבירה שבתאי.
לדבריה, כיום החברות עברו מחשיבה של כמה שיותר הטבות לחשיבה של מה באמת נותן ערך. "הטבות יוקרתיות ירדו, ובמקומן מתייחסים לבריאות פיזית, נפשית וכלכלית, הכוללת תמיכה נפשית, למידה ופיתוח מקצועי". לירן וולף, מייסדת קהילת ה-VP HR מאשררת. "תקציבי לייפסטייל רחבים ומענקי התמקמות נחלשו משמעותית או נעלמו, והארגונים חוזרים למודל רזה ומדיד. אין ספק כי המרחב התעסוקתי הופך יותר ויותר לשוק מעסיקים".
ביטוי נוסף לכך ניכר בשינוי בהליכי הגיוס. "המעסיקים מקשיחים תהליכי סינון, מגדירים מחדש את ערך התפקיד ומצפים לתרומה עסקית ברורה כבר משלב הגיוס. יותר מדידה, פחות מרדף אחרי עובדים, יותר בחירה זהירה", היא מציינת. "תהליך הגיוס הפך להיות מאתגר ביותר וכולל לעיתים קרובות ראיון עם מגייס, ראיון עם המנהל המגייס, ואז משימה מקצועית ולבסוף ראיון התאמה לתרבות הארגונית", מסבירה מנהלת משאבי אנוש.
בפוסט זועם שפורסם בנושא נכתב: "אני לא מבין את הטרנד שהפך לתחרות בין חברות מי מעביר את המועמדים שלו תהליך יותר ארוך ומייגע כדי להגיע לתפקיד הנכסף".
רוצים לעבוד מהבית? חבל
גם ההטבה בדמות העסקה במודל היברידי גמיש מצטמצמת משמעותית. ברבות מחברות ההזנק הנוהל כיום הוא נוכחות של חמישה או ארבעה ימים מהמשרד, עם גמישות קלה לעבודה מהבית. גם בקרב החברות המסורתיות הגדולות הדרישה להגעה למשרד מתרחבת. במובילאיי ובפלייטיקה עברו לארבעה ימי עבודה מהמשרד. בוויקס העובדים מחויבים להגיע לארבעה ימים בשבוע. באינבידיה רוב העובדים מגיעים למשרד יומיים ולעיתים שלושה, ושאר הימים מתבצעים מהבית.
"שעוני נוכחות מצביעים על שינוי מהותי. חלה ירידה בשיעור של לפחות 20 אחוז בהשוואה לשנה שעברה במספר העובדים שעובדים במודל הזה", מוסיף חיים מולכו. "שאלו יהיו הצרות שלי. אני מוכן לעבוד כל יום במשרד במשך 13 שעות, רק שאמצא כבר מעסיק", נכתב בפוסט על ידי מחפש עבודה שמביע תסכול רב מהתהליך שנמשך למעלה מחצי שנה. "עבדתי כמתכנת. יש לי ניסיון של שנתיים, אבל אני פשוט לא מוצא עבודה", הוא הוסיף.
ואכן, המהפכה שמתחוללת בשוק העבודה של ההייטק נוגעת ישירות למקצועות המרכזיים שלו. מספר מחפשי העבודה בתחומי מסדי הנתונים והרשתות זינק מאז 2019 בשיעור של 223 אחוז. בקרב מפתחי התוכנה ומנתחי היישומים נרשמה עלייה של 147 אחוז. שתי הקבוצות האלו הפכו לגורם הדומיננטי בשוק מחפשי העבודה, וכיום הן מהוות יחד 57 אחוז מכלל המחפשים בענף.