מחסני החירום של ישראל נמצאים במיקומים סודיים ברחבי הארץ, ואמורים לספק לנו מוצרים חיוניים בעת חירום, כמו מלחמה או אסון טבע. עד לפני כמה חודשים, המדינה הוציאה מכרזים, רכשה את המזון מראש, ושילמה לחברות שזכו בו דמי רענון, שהגיעו לכמה מיליונים בשנה.
כדי לצמצם את ההוצאות הכבדות, החליטו במשרד הכלכלה לעבור לשיטת ליסינג, בדומה לנהוג בתחום הרכב. במקום שהמדינה תאחסן ותנהל בעצמה את המלאי הפיזי במחסנים ממשלתיים, האחריות לניהול המלאי תעבור לידי ספקים פרטיים. חברות המזון יחויבו להחזיק מלאי זמין של מוצרי מזון חיוניים, כמו אורז, פסטה, מים מינרליים וקמח, ולחדש אותו באופן שוטף, כך שיהיה תמיד טרי וזמין לשעת חירום. המהלך אמור לייצר חיסכון בעלויות אחסון, ייעול בניהול, והבטחת טריות המזון באמצעות גלגול שוטף של המלאי.
כדי לצאת למהלך, המדינה מוכרת במכרזים את אלפי טונות המזון שכבר אוחסנו במחסנים, ביניהם גם מזון לתינוקות. בשנת 2011 זכתה אסם במכרז הנחשק, ומאז מאוחסנות מאות אלפי אריזות של מטרנה במחסני החירום, כשבכל שנה היא משלשלת לכיסה כ־2 מיליון שקלים על רענון המלאי, שלא יכלול אריזות פגות תוקף.
לוואלה נודע, שכחלק מהמעבר למודל הליסינג, הציעה המדינה לאסם לרכוש ממנה את מלאי המטרנה, במחיר שבו היא מוכרת אותו לקמעונאים, ולשלם תמורתו 30 מיליון שקלים, לא כולל מע"מ. מקור המעורה בפרטים אמר לוואלה שבאסם סירבו, והיו מוכנים לשלם פחות ממחצית הסכום, כ־13 מיליון בלבד.
"אסם מספסרת במחסני החירום ובכספי הקופה הציבורית", הוא אומר. "היא הייתה החברה היחידה שיכולה הייתה לעמוד בכמות הנדרשת, והיא ניצלה את זה עד הסוף. מאז 2011 החברה שלשלה כ־28 מיליון שקלים לכיסה על רענון המלאי, כסף נקי שהיא לא רוצה לוותר עליו. אז עכשיו היא גם עושה שריר למדינה, ומאיימת שאם המדינה לא תמכור לה את המלאי במחיר שהיא מבקשת, היא לא תיגש למכרז הליסינג. זאת לא רק ספסרות, אלא סחטנות".
כאמור, כחלק מהמהלך, מפרסמת המדינה מכרזים למכירת מלאי המזון הקיים שברשותה. הכמויות אינן מבוטלות: אלפי טונות של אורז, שמן ושמרים, שנרכשו, אוחסנו והוחזקו במשך שנים. העברת מלאי החירום לליסינג מעוררת מחלוקת וביקורת בנוגע לשאלת האחריות הלאומית, והוודאות שבאמת יהיה מלאי זמין בשעת חירום קיצונית, כשהניהול נמצא בידיים פרטיות. יש חשש שבעת משבר, האינטרסים הכלכליים של הספקים יעמדו בסתירה לצורך הלאומי, ושבעת המעבר למודל החדש, המדינה תנסה להיפטר מהסחורה בזול.
העימות מול אסם מוכיח שהמדינה דווקא מתעקשת למכור את המלאים במחיר ריאלי, ולא בחיפזון, רק כדי להתרוקן ולהתחיל מחדש את המודל המופרט. אבל השאלה שנשארת פתוחה היא מה יעשה משרד הכלכלה, אם לא יצליח למכור את המלאי במחיר ראוי.
באסם בחרו שלא להגיב