אחרי הונאה שהפילה עסק משפחתי ותיק, קריסה כלכלית שהשאירה אחריה אדמה חרוכה, לילות של פחד וחוסר ודאות, ושירות מילואים של מאות ימים במלחמה - מייקל ברג, כיום בן 40, מצא את עצמו עומד לבדו מול מציאות שלא דמיין. במקום להישבר, הוא החליט להתעקש והמשיך לבחור בעשייה גם כשנראה שאין שום כוח להמשיך.
"באיזשהו שלב", הוא אומר, "הבנתי שאין לי מה להפסיד. או שאני נשבר או שאני בונה את עצמי מחדש".
הסיפור המשפחתי מתחיל הרבה לפני ההונאה, אי שם בשנות ה-90. במחסן הישן של רומנטקס באזור התעשייה בחולון, הוא זוכר נבט קטן שצמח מתוך רמפה עשויה בטון. בכל בוקר העובדים היו עוקרים אותו, ובכל בוקר הוא היה צומח מחדש. "יום אחד אבא שלי עצר את העובדים ואמר להם: 'תנו לו. הוא מתעקש לחיות'", מספר ברג. 36 שנים אחר כך, העץ שצמח מהנבט הזה עדיין עומד. "העץ הזה לימד אותי שבכל מקום החיים יכולים למצוא דרך", הוא אומר. "כילד לא הבנתי כמה זה עמוק. היום אני יודע שזה הפך לאחד השיעורים המרכזיים בחיים שלי".
רומנטקס הוקמה בתחילת שנות ה-80 על ידי אביו של ברג. הלוגו - גדי לצד האותיות RM - לא היה רק עיצוב גרפי; הגדי סימל את מזלו של האב, והאותיות את ראשי התיבות של האב והבן.
אולם תחילת הדרך הייתה צנועה הרבה יותר: בדירה בבת ים, שם אבא וסבא קנו בדים ותפרו מדים לצבא. משם גדל המפעל לבית אריגה ביבנה, למחסנים בחולון, ובהמשך למרכז לוגיסטי חדש בצריפין, בשטח של כ-3,500 מ"ר.
"רומנטקס הפכה למותג ישראלי שנכנס כמעט לכל בית", אומר ברג. "מצעים, מגבות, שמיכות - אם היית פותח ארון מצעים בישראל בשנות ה-90 או ה-2000, הייתה סבירות טובה שתמצא שם משהו מרומנטקס".
כילד ונער, הוא היה חלק מהשגרה הזו: "הייתי מגיע עם אבא ב-5 בבוקר לעבוד במחסן, מכין הזמנות, אורז, מרים, מסדר. חוזר איתו רק בערב. עבדתי קשה, אבל מהעבודה הזאת למדתי מהי משמעת. העובדים שם לא היו רק צוות - הם היו כמו משפחה שנייה, אנשים שהלכו איתנו עד הסוף".
ההונאה וההתרסקות
אחרי עשרות שנות עבודה, כשהמותג כבר מבוסס, הגיעה ההתרסקות. המשפחה מספרת כי אדם שהיה שנים בסביבת העסק, ספק ותיק שנחשב "איש של הבית", יחד עם אנשים נוספים שפעלו לצדו, חדר למערכות העסק והבית - בנימוס, בחיוך, באמצעות מסמכים, חתימות וייעוץ כביכול "מקצועי".
"זה לא הגיע בצורה של אקדח על השולחן", מתאר ברג. "זה הגיע בצורה של 'אני עוזר לכם', 'אני מציל את העסק', 'אם לא תעשו מה שאני אומר תסתבכו יותר'".
לדבריו, סחורה בעשרות מיליוני שקלים יצאה מהמרלוג, ציוד נלקח, מחשבים נעלמו. במקביל, אנשים זרים החלו להיראות בבית ההורים, תחת הטענה שהם "שומרים על המשפחה". בשלב מסוים, לדבריו, האיומים הפכו ישירים: "זה כבר לא היה שיח עסקי. זה היה טרור אישי".
לטענת המשפחה, הפשיעה הייתה מתוחכמת, עטופה בייעוץ משפטי ובמסמכים שנראו "חוקיים", ולמרולת שהוגשו תלונות ונמסרו מסמכים והקלטות, רשויות האכיפה לא הצליחו לגבש כתבי אישום. "איבדנו הכול", מסכם ברג. "אבל בסוף, אחרי שכל המספרים, הנכסים והמלאים נעלמו - נשארנו אנחנו. זה מה שהיה צריך להציל".
לדבריו, ההפסד היה מוחלט: "המשפחה איבדה הכול: עסק, נכסים, כל מה שאפשר היה לקחת. אבל בתוך כל ההרס הזה, נשארה החלטה אחת: לא להישאר קורבן. לא להיעלם. איכשהו להתחיל לבנות מחדש".
נפילה ועלייה
עוד לפני המשבר המשפחתי, פספרטו הייתה בכלל סטארט־אפ בתחום ה-AI. "זה היה משהו אחר לגמרי," מספר ברג. "עולם טכנולוגי, רעיונות, חדשנות". אבל אחרי ההונאה, לא נשאר אוויר. "לא היה תקציב, לא היה שקט נפשי, לא הייתה יכולת לתפקד כיזם טכנולוגי. זה פשוט נעצר", הוא אומר.
ואז, הגיעו אירועי 7.10.
"גויסתי למילואים לתקופה ארוכה, מאות ימים. יצאתי בלי בית, בלי עסק, בלי תכנית ברורה לחזור אליה", הוא מתאר. דווקא בתוך המציאות הזו צף רעיון קטן, אישי ופשוט: מזרן שהוא בנה לעצמו אחרי פציעת גב.
"זה לא התחיל בתור מוצר 'למכירה'. זה התחיל כי הייתי צריך לישון. פשוט ככה", הוא אומר.
במהלך המילואים, ברג הבין שהבעיה שלו - שינה לא איכותית וכאבי גב - משותפת לרבים. "אנשים דיברו בלילה על זה שהם לא מצליחים לישון, על כאבים, על מזרנים זולים שלא מחזיקים. הבנתי שזה לא רק אני", הוא מספר.
משם הדברים התחילו להתגלגל: המזרן האישי הפך למוצר, המוצר הפך לקו מוצרים, והקו הפך למותג - פספרטו בגרסתו החדשה: מותג שינה ישראלי.
"בתוך פרק זמן לא ארוך התחלנו למכור עשרות מזרנים, אחר כך מאות", הוא אומר. "ואז קרה משהו שלא אשכח בחיים: מתחרים של אבא מעולם הטקסטיל, אנשים שהוא התחרה בהם שנים, התקשרו ואמרו: 'איך אנחנו עוזרים?'"
"לבחור בחיים"
העזרה הזו התבטאה ביבוא, בשיתופי פעולה, בפתיחת מחסנים ומלאים.
"מהאתר הקטן שהתחיל עם שלושה מוצרים, הגענו ליותר מ-2,500 מוצרים", מספר ברג. "זה כבר לא היה רק עסק. זה היה שיקום של משפחה".
לאתר פספרטו
היום מוצא עצמו מייקל בעמדה שלא דמיין: מייעץ לאנשים איך לבחור מזרן, איך לשפר את איכות השינה, איך להתמודד עם כאבי גב ואיך לבנות מחדש שגרה בריאה.
"אני לא רואה את עצמי רק כ'מוכר מזרנים'", הוא אומר. "אני רואה בן אדם שמגיע אחרי לילה בלי שינה, אחרי תקופה של כאב, ואני יודע מה זה. הייתי שם".
ברג מוסיף: "אני מאמין שכשפועלים נכון, גם ברגעים של משבר עמוק - אפשר למצוא אור. לפעמים הוא קטן, לפעמים הוא רחוק, אבל הוא שם. אפילו במקום שבו הכול נראה אבוד".
"עברנו דברים שאף אחד לא אמור לעבור", הוא אומר. "אבל בסוף, אחרי כל מה שלקחו מאיתנו - החלטנו שלא ייקחו לנו את מי שאנחנו. בשבילי זה סמל", מסכם ברג. "הוכחה שגם כשנהרס הכול - אפשר לבנות מחדש. שגם בחושך מוחלט אפשר למצוא דרך. אפשר לצמוח. אפשר לבחור בחיים".