רוברט מקסוול, טייקון תקשורת צ'כי-בריטי-יהודי, נהרג באופן מסתורי ב-1991. הוא, כביכול, היה שיכור ונפל מהיאכטה שהפליג עלייה לשייט באיים הקנאריים, אבל היו הרבה מאוד תיאוריות קונספירציה בעקבות מותו. מקסוול, כך גילו, היה בקשיים כלכליים ונחשף כנוכל, והוא גם היה מקושר מאוד למוסד הישראלי.
מקסוול נקבר בהר הרצל, ומדברים שאמרו עליו בכירים ישראלים בהלווייתו בהחלט ניתן להסיק שעבד עבור ישראל. כנראה שהוא התחיל לעבוד עבור ישראל ממש עם הקמתה, מאחר שעוד כקצין בצבא הבריטי אחרי מלחמת העולם השנייה הוא היה שותף לעסקת נשק גדולה בין ישראל לצ'כוסלובקיה. מאז, כנראה, עבד צמוד עם ישראל ומערכת הביטחון הישראלית, וככל שהתקדם יותר בעולם העסקים והתקשורת, כך צבר יותר ויותר קשרים והשפעה שישראל ניצלה לטובתנו.
"מקסוול עשה למדינת ישראל יותר ממה שניתן לגלות", הספיד ראש הממשלה דאז יצחק שמיר. "איש לא היה יכול להיות אדיש כלפיו", אמר נשיא המדינה חיים הרצוג. ראשי המוסד לדורותיהם ובכירים של מערכת הביטחון היו בהלוויה בהר הזיתים, אחרי שארונו של מקסוול הוצב ברחבת בנייני האומה.
מקסוול, כפי שניתן להבין מהביוגרפיה שלו, היה איש מפוקפק למדי ומולטי-מיליונר, שעסק לא מעט בהונאות, העלמות מס וגניבות. הסופר הבריטי כריסטופר היטצ'נס אף טען כי מקסוול פיתה את אמא תרזה לגייס כספים באמצעות רשת העיתונים שלו למטרות הצדקה שלה, ודאג לכסות את פועלה בכתבות אוהדות. הוא עשה זאת כי בעצם גנב את כל התרומות שהגיעו לאמא תרזה וכיסה איתן את חובותיו.
אבל מקסוול, כאמור, גם היה נכס מודיעיני של מדינת ישראל וסייע רבות לישראל דרך קשריו העסקיים במזרח אירופה בעיקר.
לרוברט היו 9 ילדים. אחת מהן היא גיליין מקסוול, השותפה של הארכי-נבל ג'פרי אפשטיין ועבריינית מין שסחרה בנערות צעירות ונשלחה על כך לכלא. האם גם לה ולאפשטיין היה קשר למוסד? זה לא יפתיע אם כן.
לא בגלל שהחיים הם תיאוריות קונספירציה אנטישמיות, אלא בעיקר בגלל שבעולם הריגול צריך להתעסק עם אנשים מפוקפקים. כל מיני מושחתים שמוכנים למכור את המדינה שלהם עבור בצע, וכל מיני מקושרים שנמצאים בפוזיציה למכור אינפורמציה חשובה למדינה, שצריכה את כל המידע והידע שהיא יכולה להשיג בשביל להגן על אזרחיה.
היו בטוחים - אף אדם שפוי לא מאושר לעבוד עם אנשים מפוקפקים ומולטי-מיליונרים עבריינים - אבל אלו בדיוק האנשים שיכולים להשיג מידע שלא יהיה לאף אחד אחר.
שוב, זה לא נעים להודות - אבל סביר להניח שאפשטיין, פדופיל ועבריין כלכלי, עבד עם סוכנויות ריגול ברחבי העולם, לרבות ה-CIA והמוסד. בגלל זה הוא הצליח לחמוק מרשויות החוק כל כך הרבה שנים. שוב, ככה זה בעולם הריגול. הוא לא סטרילי.
כך כשבנימין נתניהו הפיץ מאמר מאתר שמפיץ תיאוריות קונספירציה אנטישמיות (וזוכה למיליוני חשיפות), הוא לא רק נתן לגיטימציה לאנטישמים, הוא גם חשף שיטות עבודה בפני העולם. וזו לא הפעם הראשונה שנתניהו פוגע ככה במאמצים המודיעיניים של ישראל בגלל סיבות פוליטיות ואישיות.
באמצעות ראשי המוסד האחרונים - יוסי כהן ודדי ברנע - העמימות הישראלית ההכרחית נפגעה לא פעם בגלל שלנתניהו היה חשוב לעמוד מול נכסי מודיעין ישראלים עם מיקרופון ולקבל קרדיט על חשבון העבודה של לוחמי המוסד ואנשיו.
וגם בעניין המאמר על אפשטיין, הציוץ שלו (או של בנו?) בשישי בערב הוביל לחגיגות של האויבים הכי גרועים שלנו. זה כאילו הוא ממש עשה פעולה שנועדה לפגוע באופן מכוון בישראל ובתדמיתה הרעועה גם ככה. למה שיעשה את זה? על פניו בגלל שהמאמר באתר האנטישמי חשף קשר לא כשר בין אהוד ברק לאפשטיין. אבל כמו תמיד עם נתניהו והימין הביביסטי - השלכה זה מנגנון ההגנה המועדף עליהם.
במשך הרבה מאוד שנים ישראל נהנתה מיתרון יחסי משמעותי על פני אויביה ממדינות לא דמוקרטיות. ראשי המדינה הדמוקרטית שלנו, בניגוד לרודנים ומקורביהם ששלטו במדינות השכנות, לא היו מושחתים עד העצם. זה, בעצם, היה מה שמנע ממדינות אויב עשירות כמו קטאר לקנות השפעה במסדרונות הממשלה של ישראל.
ואולם, לפי הראיות בפרשת קטארגייט, לפי הדברים בחקירות שאמרו יועציו של נתניהו, לפי מסמכי רייבן, לפי הנוכחות של רשת ההשפעה הזרה הענקית (והיקרה) שיש ברשתות החברתיות ותומכת בנתניהו (ומטנפת על ראשי הצבא ומערכת המשפט) - נראה שלישראל כבר אין את היתרון היחסי שהדמוקרטיה אמורה לספק. איבדנו את היתרון הזה בעיקר בגלל מה שנחקר בפרשת קטאר-גייט. אנחנו, הרי, יודעים טוב מאוד שמנהיגים מושחתים ימכרו את העם שלהם עבור בצע כסף.
והשורה התחתונה מכל זה היא שהשחיתות ומנהיגים מושחתים הם סכנה ביטחונית ממשית.