ב-15 בנובמבר פרסם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAi, ידיעה צנועה אך הרת גורל למשתמשי ChatGPT. בציוץ ברשת X הודיע אביו של הצ'אט, שחוגג החודש 3, שהילד שלו יפסיק סוף סוף להשתמש במקף כפול.
לפרויקט המלא - כל הכתבות
"זהו ניצחון קטן אבל משמח", כתב בגאווה. "אם תבקש שלא יעשה שימוש במקף כפול, הוא סוף סוף עושה את מה שהוא אמור לעשות!". זאת אומרת שהצ'אט יעלים את סימן ההיכר הבולט שלו, זה שמסגיר את השימוש בתוכנת ה-AI למי שמנסה להסתיר את העובדה שלא הוא כתב את הטקסט, אלא התוכנה - השימוש במקפים ארוכים ומעצבנים שצצים בין המשפטים שהוא מנסח.
המקף הארוך אולי מציק למשתמשים הפעילים של הצ'אט, שרוצים ללכת עם ולהרגיש בלי, או בניסוח אחר - שלא יראו עליהם. אבל זאת הבעיה הכי קטנה שהעולם מתמודד ויתמודד איתה בעקבות מהפכת ה-AI, שהצ'אט, המחזיק בנתח שוק של כמעט 60%, מוביל.
ב-30 בנובמבר 2022 השיקה OpenAi את ChatGPT, מודל שפה שאומן על כמויות עצומות של טקסט מהאינטרנט, שמאפשר לו להבין שאלות ובקשות בשפה טבעית ולהגיב באופן קוהרנטי ורלוונטי. הוא מסוגל לענות על שאלות, להסביר נושאים מורכבים, לכתוב טקסטים, מאמרים, מיילים, שירים וסיפורים, לכתוב קוד, לתמלל, לתרגם ולסכם טקסטים ארוכים.
מיליון משתמשים תוך 5 ימים
הוא הושק בגרסת דמו חינמית, שמטרתה הייתה להריץ את התוכנה, לקבל משוב מהמשתמשים ולאתר נקודות חולשה. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה אפשר היה לנהל שיחה עם בינה מלאכותית שבמהלכה הצ'אט יכול לענות על שאלות המשך, להודות בטעויות, לאתגר הנחות שגויות, לדחות בקשות לא הולמות ובמקביל לזכור את הקשר של השיחה וללמוד ממנה.
ההצלחה הייתה פנומנלית. תוך חמישה ימים בלבד השתמשו בפלטפורמה למעלה ממיליון משתמשים. שלוש שנים אחרי, כבר משתמשים בו כמעט פי תשעה.
הבייבי של אלטמן הוביל מהפכה עולמית, שלא רק שהפך את ה-AI למוצר הכי חם בשוק, הוא משך השקעות חסרות תקדים בתחום, שיש הטוענים שהתנפח לכדי בועה שסופה להתפוצץ. השפעותיו הרחבות מטילות אימה על חלק מהחוקרים, בעוד אחרים רואים בו ברכה ועליית מדרגה בהתפתחות האנושית.
"בסוף המכונה תמציא המצאות חדשות ולא בני האדם"
הטרנדולוגית עדי יופה מגדירה את כניסת הבינה המלאכותית לחיינו כ"שינוי טקטוני" שאנחנו עוד לא מבינים עד הסוף את המשמעות שלו. "הוא משפיע על כל מיני תחומים, וקלות השימוש בו הופכת אותו לכלי נגיש מאוד", היא אומרת. "התחושה שכל הידע האנושי נמצא בכף ידנו היא מאוד מתעתעת. הכלים עובדים במקומנו, אנשים מתרגלים לנוחות, לא שואלים שאלות, מסתפקים בידע שטחי ומתנוונים.
"יש בה משהו שמערער את המודל של חקר אחר ידע והערכת הניסיון. יש לנו תחושה שאנחנו יודעים הכל, בניגוד לדור שלי, שכשנכנסנו לספרייה ראינו את הגודל ואת מספר הספרים והבנו שלא נצליח להגיע להכל. מי ימציא את כיפת ברזל הבאה? זה כמו עם הווייז. כשאני יוצאת לדרך אני סומכת עליו לגמרי. אבל מבחינתי, החשש הכי גדול הוא חוסר היכולת להבדיל בין אמת לשקר. אנחנו לא יודעים אם המידע שאנחנו מקבלים אמין ומי בדק אותו. אני רואה גם איום על עתיד ההמצאות, כי בסוף המכונה תמציא המצאות חדשות ולא בני האדם, ומי שיחזיק במכונות הוא זה שישלוט וירוויח.
"אנחנו נשלם על המהפכה הזאת מחירים. כמו שהמהפכה התעשייתית הרחיקה את האדם מהטבע, יש טענה שה-AI ישנה את כמות הזמן הפנוי של אנשים ואת המעמדות בחברה. ילד בן 25 ייחשב ליותר חכם מאדם בן 55 שצבר ותק וניסיון. אני קוראת לזה 'התפרקות ההיררכיות המסורתיות'. שכבת אנשים בעלי ניסיון הופכת ללא רלוונטית. זאת הסיבה שאני עובדת עם מנהלים על פיתוח השריר הזה כדי להמשיך להיות מחוברים ויצירתיים. אני מביאה את התועלת ב-AI, אבל חוששת מהפיכת האנושות לקובצי ספות, פסיביים ומשועבדים לכלים טכנולוגיים".
"צריך לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לשיא"
פרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים מאוניברסיטת בר-אילן, מודע לחסרונות הצ'אט אבל נותן דגש ליתרונות שלו. "יש כאלה שאומרים אוי ואבוי, ה-ChatGpt יהרוס את האנושות, אבל הפוטנציאל שלו הוא עצום", מסביר פסיג. "כשגילו את האש ואחר כך למדו איך להעביר אותה ממקום למקום, היו חששות והיו הישגים. אבל בלי ההבנה הזאת העולם לא היה זה שאנחנו מכירים. מטרת הצ'אט היא לשעתק את האופן שבו המוח האנושי חושב ומעבד מידע, ולהעצים אותו. זה ניסיון לדחוף את המעטפת של הקיום.
"זה כמו שבמאה העשרים אמרו, בואו נאגור מידע ונשגר אותו ממקום למקום ונהפוך אותו לזול ולזמין, וכך נדחפה רשת האינטרנט. הצ'אט מנסה לחקות את האופן שבו בן האנוש מחבר משפטים, אבל זאת לא תבונה אלא רצף מילים סטטיסטי, שליפה ממאגר קיים. החלום הוא להמציא מודלים שלא רק ישלפו, אלא ימציאו דברים".
אתה מדבר על המצאת דברים שלא כתובים או נמצאים בשום מקום.
"בדיוק. לא להיות תקועים במאגר שקיים. יש כאלה שטוענים שלא נצליח, כי המוח שלנו עובד בצורה מסוימת. אבל כשנבין את המוח שלנו טוב יותר, נוכל ליצור תבונה מחפצים ולא מטקסטים. באמצעות כמות אדירה של חפצים נוכל ליצור הבנה אחרת של המציאות".
פרופ' פסיג טוען שה-AI הוא שלב, כמו שהמצאת המחשב הייתה רק שלב בהתפתחות הטכנולוגית של הציוויליזציה. "מה שמאפיין את הייצור האנושי זאת התודעה. זה שאני יודע שאני יודע, שאני נראה ככה, המודעות למה שאנחנו. התודעה שלנו מתפתחת. אבל אנחנו לא מבינים מה היא ולא יודעים איך המוח מייצר מילים. וככל שנלמד אותו ונשכפל את היכולות שלו, נוכל לייצר דברים חדשים".
ודברים חדשים יוצרים פחד. רובנו לא אוהבים שמזיזים לנו את הגבינה ומוציאים אותנו מאזור הנוחות, וכל התפתחות גוררת חרדות מובנות. חלק מהחשש מהשתלטות הצ'אט על חיינו קשור לשוק העבודה. אנשים פוחדים להפוך למיותרים ולאבד את הפרנסה.
"המחשבים או הדפוס לא עשו את אותו הדבר?", תוהה פסיג. "ב-150 השנים האחרונות קיצרנו את שבוע העבודה ל-5 ימים, כל יום לתשע שעות, והוצאנו ילדים ומבוגרים משוק העבודה כדי לאפשר לצעירים מאוד להתפתח ולמבוגרים לשרוד. נכון להיום 65% מהאוכלוסייה עובדים והשאר מסתמכים עליהם. ה-AI יביא אותנו ל-50% שיעבדו ו-50% שלא, ואלה שיעבדו יצטרכו לסגל לעצמם מיומנויות אחרות. ולא מדובר בהבדל כל כך משמעותי. צריך גם לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לשיא".
המומחים טוענים שבעוד כמה שנים הצ'אט ודומיו כבר ייחשבו ל"עתיקות". את מקומם יתפוס ה-AGI, בינה מלאכותית כללית, שתהיה בעלת יכולות אינטלקטואליות דומות לאלה של אדם, שמסוגלת ללמוד, להבין וליישם ידע במגוון רחב של משימות, במקום להיות מוגבלת למשימה ספציפית. שלא כמו בינה מלאכותית "צרה" מסוג הצ'אט, שמוצלחת במשימות מוגדרות כמו משחק שחמט או זיהוי פנים, AGI תהיה בעלת גמישות וסתגלנות אנושיות ותוכל לפתור בעיות חדשות ולהעביר ידע מתחום לתחום.
AGI נחשבת כרגע מטרה תיאורטית במחקר AI, והיא עדיין לא הושגה בפועל. פרופ' פסיג חושב שיעברו בין עשור ל-15 שנים עד שתהפוך לממשית.
יותר טוב מרופא
"כמו אלוהים, הטכנולוגיה נותנת והטכנולוגיה לוקחת", מסכם את היתרונות והחסרונות של הצ'אט ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים ובינה מלאכותית מאוניברסיטת תל אביב, מחבר הספרים "המדריך לעתיד" ו"השולטים בעתיד".
"השאלה היא, מה הוא האיזון? והתשובה - שאין איזון. טכנולוגיה שמשפיעה על כל תחומי החיים, כמו מנוע בעירה פנימית או מיזוג אוויר, משנה את האקוסיסטם ואת הדרך שבה אנחנו חושבים. הצ'אט של עוד חמש שנים לא יהיה הצ'אט שאנחנו מכירים היום. הוא יהיה הרופא שמתחרה בהצלחה ברופא מתמחה, לא רק באונקולוג, אלא זה שמבין בתת תת תחום של סרטן. בעוד חמש שנים כשתרצי ייעוץ רפואי, לא תצטרכי לקבוע תור לעוד שנה כי הוא היחיד שפנוי, אלא תשאלי שאלה ותקבלי תשובה כאילו היית מול קונסיליום של רופאים".
והצ'אט לא ימציא דברים וייתן תשובות שגויות?
"הזמן ירפא את זה. בשנת 2023 הוא היה משקר, הוזה, טועה, והייתי אומר לאנשים לא לסמוך על הדיאגנוזות שלו בכלל. לקראת סוף 2024 נערכו מחקרים על היכולת של הצ'אט לענות על שאלות רפואיות והוא התחרה ביכולות של רופא המשפחה".
"באמצע 2025 נערך מחקר של מייקרוסופט שמצא שהצ'אט ודומיו יכולים לגבש היפותיזות רפואיות ב-80% דיוק. האם אני ממליץ לכם לקבל אבחנות רפואיות מהצ'אט? כן, אם אתם יודעים אילו שאלות לשאול כדי שלא יהיו מוטות, באיזה מנוע להשתמש, ותמיד - שזה יהיה בתשלום. אני בהחלט ממליץ לאנשים להתייעץ עם הבינה לפני ואחרי הביקור אצל הרופא. אנשים מספרים לי איך הלכו לרופא שלוש וארבע פעמים, ואחרי התייעצות עם הצ'אט הסבירו לו מה יש להם. זה יקרה גם עם סוכני ביטוח. ממי את חושבת שאני מקבל עצות ביטוחיות? מהבינה המלאכותית. וכשאני מקבל מסמך מהביטוח, אני נותן למנועים לבדוק אותו".
אחת הסכנות בהעלאת מסמכים אישיים לצ'אט היא דליפה שלהם.
"אז את משלמת 20 דולר לחודש ומבקשת שהמידע שלך לא יישמר ליותר מ-30 יום ויימחק. תגידי, אני לא סומכת עליו. ועל גוגל את סומכת? צריך להבין שלראשונה יש לנו כאן תבונה לפי דרישה. מי שידע להשתמש בכלים האלה נכון - יוכל להמריא. זה לא להגיד לצ'אט, 'תכתוב לי מאמר' ולצאת ידי חובה, אלא לבקש לכתוב עשרה מאמרים, לקרוא אותם ולבחור מה שנראה לך הטוב ביותר, לשפר אותו בעזרת הצ'אט ולשאוף ליותר. בעזרת רצון, מוטיבציה ושאיפה למצוינות אפשר להוציא בעזרת הבינה טוב יותר, בפחות מאמץ, יותר הנאה ובזמן קצר.
"אז הצ'אט ינוון יכולות מסוימות ויפתח אחרות, כמו יכולת ניהול. אתה תהיה המנצח על צוות שלם, אפילו מחלקה שלמה שעובדת עבורך.
"בעשור הקרוב, גם הבינה המלאכותית עצמה תזכה במידה של כושר יוזמה, נחישות וחדשנות משל עצמה. וזה יהיה השלב שבו נצטרך להכיר בכך שאנחנו כבר לא צורת החיים האינטליגנטית היחידה על פני כדור הארץ. שהמין האנושי כבר לא השליט הבלעדי על גורלו, אלא שעלינו ללמוד לחיות לצד ילדי המחשבה שלנו - הילדים שלנו - שעשויים מסיליקון ומטרנזיסטורים, שגם להם יש חשיבה משלהם, גם להם יש יכולת לתכנן תוכניות ולהוציא אותן אל הפועל.
"ייתכן שבעוד עשר שנים לא אנחנו נחגוג לו את יום ההולדת ה-13, את הבר מצווה שלו, אלא שהוא יחגוג אותה לעצמו, בעצמו".