עשור אחרי שהחל המעקב המקיף אחר כמויות המזון שנזרקות בישראל, דוח חדש של לקט ישראל ו־BDO חושף את אחת הבעיות העקביות והיקרות במשק: 211 מיליארד שקלים של מזון אבוד בעשר שנים. למרות ירידה בבזבוז לנפש, ישראל ממשיכה להשליך כמעט שני מיליון וחצי טונות מזון בשנה - תופעה שמכבידה על הציבור, על הכלכלה, על הסביבה ועל מאות אלפי משפחות החיות באי־ביטחון תזונתי.
הדוח משרטט תמונה מורכבת: מצד אחד הצרכן הישראלי מבזבז פחות מזון, אך מצד שני הגידול באוכלוסייה והעלייה ביוקר המחיה ממשיכים להותיר את היקף האובדן הכולל גבוה במיוחד.
לפי הנתונים, בשנים האחרונות נרשמה ירידה של 13.3% באובדן המזון לנפש, מ־300 ל־260 ק"ג לשנה. למרות זאת, בשנת 2024 לבדה נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של 26.2 מיליארד שקל - כ־39% מהמזון המיוצר בישראל, שוות ערך ל־1.3% מהתוצר הלאומי. במקטע הצריכה הביתית בלבד מסתכם האובדן ב־10 מיליארד שקל, עם עלות שנתית ממוצעת של 10,785 שקל למשק בית.
הנתונים מקבלים משנה חומרה על רקע העובדה כי כ־1.5 מיליון תושבים, המהווים 485 אלף משקי בית, חיים כיום בתנאי אי־ביטחון תזונתי ואינם יודעים אם יצליחו לממן מזון ראוי ובריא עד סוף החודש.
לפי הדוח, אובדן המזון בישראל אינו רק נזק כלכלי, הוא גובה מחיר סביבתי ובריאותי משמעותי. העלות הסביבתית של התופעה נאמדת ב־4.2 מיליארד שקל בשנה, הכוללת בזבוז מים וקרקע, פליטת מזהמים ועלויות טיפול בפסולת. במקביל, העלות הבריאותית הנובעת מאי־ביטחון תזונתי עומדת על 5.8 מיליארד שקל בשנה, המהווים כ־4% מהוצאות הבריאות הלאומיות, ומכבידים עוד יותר על מערכת הבריאות.
מאז פרסום דוח מבקר המדינה ב־2015, שהתריע על היעדר מדיניות כוללת בתחום, מציין הדוח כי ארגון לקט ישראל הוביל שורה של צעדים ששינו את ההתייחסות הציבורית והממשלתית לנושא. בין השינויים: תיקון החוק לעידוד והצלת מזון, שילוב תחומי הצלת מזון וביטחון תזונתי בתוכנית הלאומית לביטחון מזון, הכללת הצלת מזון במבחני התמיכה של משרד הרווחה וגיבוש עקרונות למדידה ולפעולה בין־משרדית.
בשנת 2025 פורסמה לראשונה תוכנית ממשלתית לצמצום אובדן ובזבוז מזון, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות. התוכנית מציגה ערוצי פעולה ברורים וכוללת לראשונה גם יעדים לאומיים לצמצום האובדן ולהצלת מזון. לפי הדוח, מכלול הצעדים נועד לבלום את הפסד מיליארדי השקלים ולהיטיב במיוחד עם בעלי הכנסה בינונית ומטה - אלה הנושאים בנטל הכלכלי הכבד ביותר של התופעה.
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "211 מיליארד שקלים של מזון נזרקו בעשור אחד. זהו מחדל לאומי שאין לו הצדקה מוסרית, סביבתית, חברתית או כלכלית. אחרי עשור של מודעות הגיע הזמן למעשים. חייבים להפסיק לזרוק אוכל ולהתחיל להציל אותו. לקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי, מוכיח כבר שנים שהפתרון קיים - אפשר להציל מזון ראוי, להפוך בזבוז למשאב, ולחבר בין שפע לחוסר. הארגון פועל זה 22 שנה בשיתוף אלפי חקלאים, יצרנים, רשתות קמעונאיות ומתנדבים להצלת מזון איכותי וראוי, המחולק למאות אלפי משפחות בישראל. לפי נתוני הדוח, כל שקל המושקע בהצלת מזון מניב ערך של 10.7 שקלים למשק הלאומי - פתרון משתלם, מיידי ובר קיימא. על המדינה לפעול לתקצוב מתאים על מנת להשיג את היעד הלאומי האחד והברור: ישראל בלי אובדן מזון".