בית משפט לענייני משפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אחיינית כנגד דודה - אחי אביה המנוח, וחייב אותו להעביר לידיה סך של 221,342 שקלים שהיוו חלק מכספי העיזבון של אביה.
פסק הדין מסיים מחלוקת משפחתית מורכבת סביב ירושה וכספים שהוחזקו על ידי הדוד, וקובע כי הכספים שייכים באופן מלא ליורשת היחידה.
המנוח, אביה של האחיינית, נפטר כ-8 חודשים לאחר שערך את הצוואה בה ציווה המנוח במפורש כי הוא מוריש את כל רכושו לבתו - האחיינית. בצוואה נכתב באופן ספציפי כי סכום הכסף הנזכר מוחזק בפועל על ידי הדוד.
לאחר מות המנוח וצו קיום הצוואה, הדוד לא הסכים להעביר את הכספים לאחייניתו - בתו של אחיו המנוח, ולכן האחיינית הגישה תביעה נגדו בה טענה כי הכספים שהיא תובעת שייכים לעיזבון אביה, וכי הם הופקדו באופן זמני בידי אחיו של המנוח - דודה, למטרת שמירה והחזקה עבורה. היא טענה כי לאחר מות אביה, סירב הדוד להעביר את הכסף לידיה, אף שהיתה היורשת.
הדוד, לעומת זאת, טען שהכספים הנתבעים אינם חלק מהעיזבון ואינם שייכים לאחיו המנוח. לחילופין, הדוד העלה טענות קיזוז שונות כנגד העיזבון, בין היתר ציין כי כספי העיזבון שימשו אותו למימון טיפול במנוח במהלך חייו, וכן טען כי אחיו המנוח היה חייב לו חוב שכירות.
השופטת עפרה גיא, שדנה בתיק, קיבלה את התביעה במלואה וקבעה כי הוכח מעל לכל ספק שהכספים אותם תובעת האחיינית, אכן היו בבעלות המנוח במועד פטירתו, ולפיכך הם מהווים חלק בלתי נפרד מעיזבונו, כפי שטענה האחיינית.
בית המשפט אף קבע כי סכום התביעה המדויק, 221,342 שקלים, הוכח על ידי מסמך בכתב ידו של הדוד עצמו. הכיתוב, שנמצא בגב יומן, פירט את הסכומים הכוללים שהוחזקו אצל הדוד בקיזוז הפחתות שונות, שהגיעו יחד לסכום התביעה המדויק.
בפסק הדין נקבע כי על הדוד להעביר לידי אחייניתו את מלוא סכום התביעה, 221,342 שקלים רטרואקטיבית מחודש ינואר 2020 - מועד צו קיום צוואת המנוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף נפסק כי הדוד ישלם לאחייניתו 50 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינה של האחיינית.
"המקרה הזה ממחיש באופן דרמטי עד כמה תיעוד בכתב יכול להכריע בתיק", מסביר עורך דין נחמני אורי, שמשרדו עוסק בדיני משפחה וצוואות. "הדוד עצמו רשם בכתב ידו על גבי יומן את הסכומים שהחזיק - ודווקא המסמך הזה, שנראה תמים לכאורה, הוא שהפך להיות ראיה מכרעת. ההקלטות של השיחות בין המנוח לאחיו חיזקו את הטיעונים בעזרתם הוכיחה האחיינית את טענותיה".
לדבריו, בעת בניית האסטרטגיה המשפטית יש לחשוב באופן יצירתי ולאסוף את הכל הראיות שיש בנמצא, גם אם הרלוונטיות שלהן לא כל כך ברורה באותה העת. עורך הדין שבונה את האסטרטגיה ידע לעשות בהן שימוש נכון בבוא העת.
עוד ניתן ללמוד מפסק הדין את החשיבות של פירוט מדויק בצוואה ואת המשקל הראייתי שניתן לתיעוד בלתי פורמלי כמו רשימות ביומנים. "פסק הדין הזה מדגיש עיקרון יסוד: צוואה חייבת להיות מפורטת וספציפית", מוסיף עו"ד אורי נחמני. "המנוח במקרה הזה לא הסתפק בלומר 'אני מוריש הכל לבתי', אלא פירט במדויק - 221,342 שקלים, מוחזקים אצל אחיו. הפירוט הזה הציל את התיק".
עו"ד נחמני: "כל הסכם כספי, גם בין אח לאח, חייב להיות מתועד בכתב - עם תאריכים, סכומים וחתימות. זה לא נוהג עסקי, זה שכל ישר שמגן על כולם. חשוב להסדיר את העניינים מראש, בכתב, בשקיפות מלאה, ועם ליווי משפטי מקצועי. זה לא עניין של אי אמון - זה עניין של אחריות כלפי היורשים.
"הטענות של הדוד נדחו בין היתר בשל היעדר ראיה לכך שהסכומים הנטענים שולמו בפועל מכספיו הפרטיים, ולא מכספי המנוח שהיו ממילא בהחזקתו וגם כאן יש לראות את חשיבות התיעוד".
עוד הוסיף כי "סכסוכי ירושה הם מהמורכבים והכואבים ביותר בדיני המשפחה - הם הורסים משפחות, מנתקים קשרים ומותירים צלקות רגשיות לשנים. הדרך למנוע את זה היא פשוטה: תכנון מוקדם, שיחות כנות, והסדרה משפטית ברורה. זה לא תמיד נוח, אבל זה הרבה יותר טוב מאשר להגיע לאולם בית המשפט".
