בצעד חריג במיוחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (ראשון) לנשיא המדינה יצחק הרצוג בקשת חנינה (במסמך בן 111 עמודים), צעד חסר תקדים מבחינה פוליטית אך גם עם השלכות אפשריות על הכלכלה והשוק הישראלי. המשקיעים בישראל ובעולם עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות, כשהחשש המרכזי הוא יציבות הממשל והשפעתה על האמון בשוק ההון המקומי.
בינתיים, הבורסה בת"א מזנקת לאחר פרסום בקשת החנינה, כאשר מדד ת"א 35 עולה ב-1.3%, ת"א 125 מטפס ב-1.4% ואילו מדד ת"א 90 מתחזק בכ-2%.
לבקשת החנינה המלאה
בקשת החנינה, שמעוררת סערה ציבורית ופוליטית, יכולה להשפיע על הכלכלה במספר מישורים:
תקציב המדינה: אי-ודאות פוליטית עלולה להקשות על קבלת החלטות כלכליות משמעותיות, כולל תקציב המדינה שאמור לעלות לאישור בישיבת ממשלה ביום חמישי. ככל שהסחף הציבורי והפוליטי יימשך, המשקיעים עלולים להתעקש על פרמיה גבוהה יותר לסיכון בשוק המקומי.
שוק ההון הישראלי: בשבועות האחרונים נרשמה תנודתיות בשוק המניות, כאשר משקיעים מגיבים גם לרעש הפוליטי. חברות ממשלתיות או חברות הזקוקות לאישורים רגולטוריים עשויות להיתקל בקשיים זמניים בגיוס כספים, מה שעלול להפשיע על התנודתיות בבורסה בת"א.
השקעות זרות: משקיעים בינלאומיים בוחנים את ההתפתחויות בישראל, ובמצבים קיצוניים הם עלולים להפחית השקעות סיכון או לעכב פרויקטים גדולים עד שיתבהר המצב המשפטי והפוליטי.
אמון הציבור: הלחץ הציבורי והתקשורתי סביב בקשת החנינה יכול להשפיע על אמון הציבור במוסדות המדינה, מה שבאופן עקיף עלול להשפיע גם על תנועות חסכונות, הלוואות והחלטות פיננסיות פרטיות.
כך, שבעוד שהבקשה עצמה היא מהלך פוליטי-משפטי, ההשלכות הכלכליות רחבות ומורכבות. המשק הישראלי, הנחשב לרגיש לשינויים פוליטיים, עלול לראות עליות ומורדות בתנודתיות בשוק ההון, שינויים באמון המשקיעים והאטה בקצב ההשקעות.