הרשות לניירות ערך מטילה מגבלות על משפיעני רשת בכל הנוגע לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות ומחדדת את כללי הפרסום המותרים במרחב המקוון.
בעמדה שפרסמה היום מבהירה הרשות כי "כל גורם המקבל תמורה מהקרן, לרבות משפיעני רשת, ייחשב כ'ידו הארוכה' של מנהל הקרן ויחויב לעמוד בכללי הפרסום החלים על מנהלי הקרנות". הכללים יחולו הן על קרנות נאמנות ישראליות והן על קרנות זרות.
לפי עמדת הסגל, כללי הפרסום הוותיקים שנקבעו בחוק השקעות משותפות לפני עידן הרשתות החברתיות צריכים להתאים למציאות שבה עיקר השיווק עבר לאינטרנט ולרשתות החברתיות. הרשות מזכירה כי התכלית המרכזית של הכללים היא "להבטיח כי פרסומים הקשורים לקרנות נאמנות ישקפו אמת ובאופן מדויק את המידע הקשור אליהן, וכי פרסומים אלה לא יכילו מידע כוזב או מטעה".
תבניות פרסום מאושרות מראש
אחד השינויים המרכזיים נוגע לאופן שבו מנהלי קרנות יוכלו לפרסם מידע על הקרן. בעמדת הסגל נכתב כי מנהלי קרנות שירצו לפרסם מידע הנוגע לקרן שבניהולם, יוכלו לעשות זאת "בהתאם לתבניות פרסום קבועות שיאושרו מראש על ידי נאמן הקרן, כך שכל שיידרש מהם הוא להציב את נתוני הקרן בהתאם לתבנית שאושרה מראש".
לפי הרשות, "מדובר בהקלה משמעותית על מנהלי הקרנות", משום שהיא מייתרת את הצורך לאשר כל פרסום בנפרד עם הנאמן, כל עוד מדובר בתבנית שאושרה מראש.
עם זאת, מנהל קרן שירצה לפרסם מידע שאינו בהתאם לתבניות שאושרו מראש יחויב באישור נפרד של הנאמן. עוד נקבע כי נאמן הקרן "יהיה אחראי לוודא אחת לתקופה כי הפרסומים של מנהל הקרן נעשו על בסיס התבניות שאושרו מראש ובהתאם לנהלים שאיפשרו את פרסומם". הרשות מדגישה כי ההקלה לא פוטרת את מנהל הקרן מאחריות "בכל מקרה של פרסום שגוי או מטעה מטעמו".
גם המשפיענים בפנים - הרשות מדגישה כי כללי הפרסום של קרנות נאמנות לא חלים רק על מנהלי הקרנות עצמם, אלא גם על כל גורם המקבל מהם תמורה כספית, ישירה או עקיפה, עבור פרסומים הקשורים לקרן "כגון משפיעני רשת, עורכי מדדים ויועצים לקרן". גורמים חיצוניים אלה לא יוכלו, למשל, לפרסם תשואה של הקרן המחושבת באופן שונה מאופן החישוב המחייב את מנהלי הקרנות, או להציג תשואה לתקופת זמן שאינה תואמת את התקופות המותרות לפי הוראות חישוב התשואה.
על פרסומים של גורמים חיצוניים המקבלים תמורה יחולו אותם כללים כמו על מנהל הקרן עצמו. לפי עמדת הרשות, גם פרסומים אלה יחויבו להתבצע בהתאם לאישור הנאמן או לנהלי הפרסום שאישר מראש. בכך מבקשת הרשות למנוע מצב שבו מנהל הקרן עוקף את החוק באמצעות שימוש ב"ידו הארוכה" ברשתות החברתיות.
"קל מאי פעם לפרסם מידע שגוי ואף שקרי"
חידוד משמעותי נוסף נוגע להתנהלות מנהלי קרנות ברשתות החברתיות. הרשות מבהירה כי כללי הפרסום של קרנות נאמנות חלים גם על תגובות של מנהלי הקרן לתוכן של משתתפים אחרים - "כגון שיתוף בפייסבוק של פוסט של משתתף אחר, ציוץ חוזר בטוויטר, סימון 'לייק' בפייסבוק או 'לב' באינסטגרם".
בעמדת הסגל נכתב כי "מנהל הקרן המגיב לפרסום של אחר עושה בו שימוש לטובת פרסום הקרנות שבניהולו ולכן על פעולה זו חלים כללי הפרסום של קרנות הנאמנות, כפי שהם חלים על תוכן שמנהל הקרן יצר בעצמו". במילים אחרות, גם לחיצה על כפתור לייק או שיתוף ביחס לפוסט העוסק בקרן עשויה להיחשב כפרסום לכל דבר, עם כל החובות הכרוכות בכך.
יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, מסביר כי "הסדרת הפרסום של קרנות הנאמנות ברשתות החברתיות היא נדבך נוסף במדיניות שהרשות מקדמת כדי להבטיח הגנה על המשקיעים ושמירה על האמון בשוק ההון בעידן שבו קל מאי פעם לפרסם מידע שגוי ואף שקרי ברשתות החברתיות". לדבריו, "עמדה זו מצטרפת לצעדים נוספים שאנו מקדמים, כגון קידום חוק הייעוץ הכללי ומניעת הונאות פיננסיות באמצעות פרסום ממומן ברשתות החברתיות בדרך של חקיקה או הסדרה עם הרשתות החברתיות".
ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך, מוסיפה כי "עמדת הסגל מתאימה את כללי הפרסום של קרנות נאמנות, שהוסדרו בחוק לפני הקמת הרשתות החברתיות, כאשר הפרסומים התבצעו בעיקר בכלי התקשורת המסורתיים, למרחב המקוון, ומבהירה את כללי המותר והאסור בשיווק קרנות נאמנות ברשתות החברתיות". לדבריה, המטרה היא "להבטיח כי הפרסום של קרנות הנאמנות ברשתות יכלול מידע אמין, מדויק ושאינו מטעה".
לדברי פולק, "הכללים חלים על קרנות ישראליות וזרות כאחד", כך שגם קרנות חוץ המשווקות למשקיעים בישראל יידרשו להתיישר עם סטנדרט הפרסום שהרשות מגדירה כעת למרחב הדיגיטלי".
