תעשיית הנשק העולמית רשמה בשנה שעברה שיא חדש: 100 יצרניות הנשק הגדולות הגיעו למכירות של 679 מיליארד דולר - עלייה של 5.9% לעומת השנה הקודמת --כשהמלחמות בעזה ובאוקראינה דוחפות את הביקוש למעלה, אך בעיות ייצור מגבילות את קצב האספקה. לפי דו"ח חדש של המכון הבין-לאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI), מדובר ברמת ההכנסות הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם.
החוקרים בתוכנית הייצור הצבאי של SIPRI, מסבירים כי היצרניות "ניצלו את הביקוש הגבוה", וכי העלייה מונעת בעיקר מאירופה - שממשיכה להתחמש בעקבות המלחמה באוקראינה ותחושת האיום מרוסיה.
הביקוש לא מגיע רק מהחזית: מדינות תומכות באוקראינה מנסות למלא מחדש מלאים, ומדינות אירופה משקיעות בהרחבת ובמודרניזציה של צבאותיהן - מגמה שממשיכה לדחוף את ההכנסות כלפי מעלה.
ארה"ב מובילה את הרשימה עם 39 יצרניות - כולל שלוש הגדולות בעולם: לוקהיד מרטין, RTX ונורת'רופ גרומן - שהכנסותיהן המצטברות עלו ל-334 מיליארד דולר. אך גם שם מציינים בדו"ח עיכובים וחריגות תקציב בפרויקטים דגל, כמו ה-F-35 וצוללות קולומביה.
בצד האירופי נרשמה עלייה של 13% ל-151 מיליארד דולר. בולטת במיוחד קבוצת Czechoslovak Group הצ'כית, עם הזינוק הגדול ביותר ברשימה של 193%, הודות לאספקת תחמושת לאוקראינה. עם זאת, גם תעשיית הנשק האירופית מתקשה לעמוד בביקושים, בין השאר בשל מחסור בחומרי גלם, צורך למצוא אלטרנטיבות לטיטניום הרוסי והגבלות יצוא סיניות על מינרלים חיוניים.
רוסיה עצמה נמצאת ברשימה עם שתי יצרניות - Rostec ו-United Shipbuilding, שרשמו עלייה של 23% להכנסות של 31.2 מיליארד דולר, למרות מחסור ברכיבים עקב סנקציות. לפי הדו"ח, התעשייה הרוסית מתקשה למצוא עובדים מיומנים כדי לעמוד בקצב הייצור הנדרש למלחמה.
אך אחת הזירות המשמעותיות בדו"ח - במיוחד לישראל - היא המזרח התיכון. תשע יצרניות נשק מהאזור נכנסו לרשימת 100 הגדולות, עם הכנסות מצרפיות של 31 מיליארד דולר. מתוכן, שלוש החברות הישראליות (ראפל, תע"א ואלביט) הן כוח משמעותי: יחד הן אחראיות ליותר ממחצית מהסכום, לאחר עלייה של 16% שהקפיצה את ההכנסות ל-16.2 מיליארד דולר.
החוקרים ב-SIPRI מציינים כי גם הביקורת הגוברת בעולם על פעולות ישראל בעזה "נראה שלא השפיעה כמעט על העניין בנשק ישראלי", נתון שמדגיש את המשקל הגלובלי של יצרניות הביטחון המקומיות ואת הביקוש הקבוע לטכנולוגיה הצבאית הישראלית.
אזור אסיה ואוקיאניה הוא היחיד שבו נרשמה ירידה - 1.2% ל-130 מיליארד דולר - בעיקר בשל צניחה אצל היצרניות הסיניות, בין היתר בעקבות טענות לשחיתות שדחו או ביטלו עסקאות נשק גדולות. מנגד, יצרניות יפניות וקוריאניות נהנו מעלייה בביקושים, בעיקר מהשוק האירופי.