בית המשפט לערעור עליון בכווית גזר חמש שנות מאסר על עובד ציבור, לאחר שקבע כי קיבל במשך עשור שכר חודשי מכספי המדינה מבלי להגיע לעבודה וללא שביצע את תפקידו. לפי הדיווחים, מדובר באחד מפסקי הדין החמורים שניתנו בשנים האחרונות נגד הונאות שכר במגזר הציבורי במדינה, והוא משתלב במהלך רחב יותר של הרשויות להגברת הפיקוח ולהמאבק בשחיתות מנהלית.
לפי הפרסומים, האיש הועסק במחלקת שירות האזרחים, אך במשך כעשר שנים נעדר באופן קבוע ממקום העבודה ולא ביצע את משימותיו. למרות זאת, משכורתו המשיכה להיות מועברת לחשבונו מדי חודש, ללא הצדקה או תיעוד תעסוקתי שמסביר את התשלום המתמשך.
המצב החריג נמשך שנים עד שהרשויות זיהו את הפער בין הרישומים כעובד פעיל לבין היעדר העבודה בפועל. בעקבות הגילוי נפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד ל"העשרה בלתי חוקית" ו"פגיעה בכספי ציבור", והוגש נגדו תיק בגין קבלת כספי מדינה ללא כל בסיס. על פי המסמכים שהוצגו בבית המשפט, המשכורות הופקדו לחשבונו במשך עשור "ללא כל הצדק".
על פי הדיווחים, שתי ערכאות קודמות - בית המשפט הפלילי ובית משפט ערעור - זיכו את העובד. אולם בית המשפט לערעור עליון, שמוגדר כבית המשפט הגבוה במדינה, הפך את ההחלטות וקבע כי הראיות "מוכיחות באופן ברור שהנאשם נעדר ממקום עבודתו לפרק זמן ממושך, תוך שהוא ממשיך לקבל שכר מהמדינה". השופטים קבעו כי הזיכויים הקודמים היו שגויים וכי התקבלה החלטה חדשה המחמירה משמעותית עם הנאשם.
ההרכב גזר על עובד הציבור חמש שנות מאסר בפועל, קבע כי עליו להשיב למדינה 104 אלף דינר כוויתי - סכום המשכורות שקיבל במהלך עשר השנים שבהן לא עבד - והטיל עליו קנס נוסף בגובה כפול מהסכום הזה. בסך הכול עליו לשלם 312 אלף דינר כוויתי. בדיווחים זרים צוין כי מדובר בכמיליון דולר אמריקאי, וכי רכיב ההשבה עצמו, 104 אלף דינר, מוערך בכשליש מיליון דולר. בנוסף, נפסק כי הוא יודח מתפקידו בשירות הציבורי.
העיתון הכוויתי "אל־קאבס" וכלי תקשורת נוספים באזור תיארו את פסק הדין כאחד החמורים שניתנו בשנים האחרונות נגד הונאות שכר במגזר הציבורי, וציינו כי הוא מגיע על רקע צעדים רחבים יותר של הרשויות בכווית לחיזוק מנגנוני הפיקוח, למאבק בשחיתות מנהלית ולהגנה על כספי המדינה.
בדיווחים זרים הוזכרו גם מקרים דומים במדינות אחרות, שבהם עובדים קיבלו שכר במשך שנים ללא עבודה בפועל, בהם מורה מאיטליה ששהתה בחופשת מחלה רציפה במשך 16 שנים ואישה מצרפת שתבעה את החברה שבה הועסקה בטענה ששילמה לה משכורת על אף שלא עשתה דבר במשך 20 שנה. בדומה למקרה הנוכחי, גם שם עלתה שאלת האחריות של הרשויות והארגונים על מעקב ובקרה אחר תשלומי השכר לאורך זמן.