האם הירידה בטיפים לחשפניות היא סימן לאסון כלכלי מתקרב?

מסימני הזמן: לעניים בארה"ב ואירופה כבר אין כסף לקנות ברשתות ג'אנק-פוד. זה מה שמנכ"ל מקדונלד'ס, כריסטופר קמפצ'ינסקי אמר לאחרונה למשקיעים.

העלויות במחירי הביג-מאק, ההאפי-מיל והנאגטס עלו והמחירים הרקיעו שחקים בקצב עלייה גבוה יותר מאשר האינפלציה.

לפי נתוני החברה, מחירי המנות במקדונל'דס עלו ביותר ב-40% מאז 2019 משלל סיבות - בעיקר עליית מחירי המזון - וכך החברה שמכרה אוכל בזול מאז נוסדה ב-1940 הפכה לחלק מטרנד הולך ומתרחב, לפי כלכלנים אמריקאים: העשירים בארה"ב מוציאים יותר כסף מאי פעם בעוד אלו בעלי תקציבים נמוכים יותר כבר לא יכולים להרשות לעצמם "מותרות" כמו פאסט פוד.

האם זה אינדיקטור לכך שבקרוב נראה בארצות הברית ובאירופה את המיתון או המשבר הכלכלי הגדול שנראה שכולם מחכים לו? יכול להיות.

יש מספר מדדים אלטרנטיביים שבעבר הוכיחו את דיוקם היחסי. למשל, "מדד החשפניות". אינדקס החשפניות הוא מדד לא רשמי (שכלכלנים באוניברסיטת ברקלי, למשל, עוקבים אחריו) שמראה איך נפח הפעילות במועדוני חשפנות בארה"ב מלמד על אסון כלכלי מתקרב.

לפי המדד הזה הסיכוי למשבר פיננסי ומיתון הוא גבוה מאחר שחלה ירידה של בין 12% ל-20% בהכנסות החשפניות בשנת 2025. המשמעות של זה היא שאנשים, בעיקר בכירים בחברות וארגונים, חוששים להוציא סכומים גבוהים בתאי ה-VIP שנמצאים במועדונים החשפניות. מה שמלמד על לחץ של מקבלי ההחלטות מהוצאות כספיות לא מבוקרות.

אינדיקטור נוסף לכך שאנחנו לפני זמנים קשים מבחינה כלכלית הוא הוצאה פחותה על הזמנות אוכל בכלל והזמנות פיצה בפרט. כלכלנים גם בודקים מכירות בירה כשלפני מיתון בדרך כלל חלה עלייה גדולה ברכישת בירות בסופרמרקטים וירידה גדולה במכירות בירות בברים.

גם "מדד הליפסטיק" מלמד משהו על מתח כלכלי שפוגע בהמונים. כשחלה עלייה ברכישת ליפסטיק, בעיקר כזה שהוא זול יותר מהממוצע, אז כלכלנים מסוימים מבינים שזה בגלל שהופסקו "הפינוקים" הגדולים וההשקעות הנשיות בביגוד - והרבה יותר נשים "מפנקות" את עצמן ברכישה של מותרות צנועות כגון ליפסטיק.

בעבר הכלכלן אלן גרינספן המציא את "מדד התחתונים" והסביר שמכירות תחתונים לגברים הן יציבות בזמנים כלכלים טובים אבל גברים נוטים לעכב רכישה של תחתונים כשהזמנים קשים יותר. יש לומר שהמדד הזה לא כל כך הצליח לזהות את המשבר ב-2008 לפני שהוא קרה.

המציאות היא שהסימנים האלטרנטיביים האלה הם מעניינים ברמת המיקרו. הם מלמדים על איזשהו סנטימנט וייתכן שהם יכולים להיות מדויקים יותר מאשר האינדיקטורים הסטנדרטיים כגון תעסוקה, הכנסה, מצב האשראי ודאטה על תפוקה.

אבל... כל הסימנים המוקדמים האלה רק מלמדים משהו על האינדיקטור הגדול ביותר, שלא מלמד רק על קריסה כלכלית קרבה אלא על קריסה של אימפריות. והאינדיקטור הזה הוא חוסר שוויון כלכלי.

ריי דאליו, אחד ממייסדי Bridgewater, אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם, ערך מחקר היסטורי מקיף אותו פרסם בספרו Principles For Dealing With The Changing World Order Why Nations Succeed And Fail. בעברית (ובקצרה): למה מדינות מצליחות ונכשלות.

בחלק בו הוא כותב על קריסות בספרו, דאליו מתאר מצב שחזר על עצמו כמה פעמים בהיסטוריה שהוביל לקריסת אימפריות.

הדעיכה מתחילה, לפי תקדימי העבר, כשיש חובות גדולים שצריך לשרת, מה שמוביל להדפסת כסף והעמקת חוסר השוויון הכלכלי והחברתי.

חוסר השוויון, לפי דאליו, הוא הזרז לפירוק האימפריות כי הוא מוביל לקונפליקטים פנימיים, שמחלישים את האימפריה ולעיתים קרובות מובילים לכך שהאימפריה מותקפת מבחוץ.

נראה שאימפריית המערב הליברלי-דמוקרטי - שמיוצג על ידי ארצות הברית וברית נאט"ו - התחילו כבר בתהליך הדעיכה אחרי נסיקה היסטורית שהתרחשה מאז מלחמת העולם השנייה.

זה נראה בהתחלה במספר החשפניות שלא גומרות את החודש אבל אם משהו דרמטי לא ישתנה, זה יגיע לדעיכה של הציוויליזציה המערבית כולה.