יש משהו כמעט פיוטי בעקביות של חלק מהחברה החרדית. בכל פעם שנשים עושות צעד קטן נוסף לעבר פרנסה, עצמאות או נוכחות במרחב הציבורי מופיע פשקוויל חדש שמכריז שהשמיים נפלו.
והפעם זו צפת. עיר שיש בה די בעיות כמו עוני, הזנחה ותעסוקה. אבל איכשהו מה שהדליק כמה רבנים הוא נשים חרדיות שנוהגות באוטובוס.
כן. אוטובוס. לא רבנות. לא כנסת. לא ראשות עיר. נהיגה. כלי רכב שמוביל אנשים ממקום למקום.
הפשקוויל שנוסח ברוח ימי הביניים מתריע מפני "העבודה השפלה" הזו ושומר על זכויות היוצרים לרטוריקת הבהלה:
"להכשיל מכשול מדרך עמי. למען הצלת צפת. בחרדה שמענו על תופעה חדשה המתרחשת כאן בתוככי עירנו צפת, כאשר נשים ירדני משמשות כנהגות בתחבורה הציבורי. הנה ידוע אשר הרבה גדולי ישראל אסרו באופן כללי לנשים לנהוג ברכבים, וראו בזה פירצה חמורה בגדרי הצניעות. אך לא על כל הדעת כי עוד זאת יוסיפו לרדת כמה רבות אחורנית לשמש כנהגות בתחבורה הציבורית.
"ומכאן תצא הקריאה לאלהו שכבר נתפתו לעבוד בעבודה שפלה זו, ישובו מדרכו הרעה, לפרוש מיד מיד ויחפשו להם עבודות אחרות על פי גדרי הצניעות וההלכה".
כמו תמיד חתומים על המסמך רבנים מוכרים. לפחות לכאורה. אלא שאחד מהם. הרב דב קוק. הבהיר שלא חתם על שום עצומה וששמו צורף ללא ידיעתו. מישהו כנראה כל כך מיהר להציל את צפת מהאיום הקיומי של אישה שעושה רוורס. הוא לא מצא זמן לבדוק מי באמת עומד מאחוריו.
הפשקוויל הזה לא רק מנסה למחוק את המעט שיש לנשים חרדיות בתחום התעסוקה. הוא גם משתמש בשמות רבנים בלי לבדוק. אין אחריות. אין בעל בית. רק פחד. והפחד הזה עטוף בבהילות של "צניעות" ו"חטא".
העובדות פשוטות. יש מחסור נהגים. נשים נכנסות לתחום ומקבלות שכר הוגן יותר ממה שהרוויחו עד היום. לפעמים זו האפשרות הכלכלית היחידה שלהן. וזאת לא פגיעה בצניעות ולא פגיעה בהלכה, אלא רק פרנסה.
אבל מה שבאמת מדיר שינה מעיני כותבי הפשקוויל הוא לא ההגה. אלא השליטה עליו ועל המרחב הציבורי. העובדה שנשים. גם חרדיות. עומדות מול אנשים. לוקחות אחריות. נראות. זה מה שמפחיד.
אז הנה בשורה מרגיעה לגיבורי המודעות. צפת לא תיפול בגלל נהגת אוטובוס. להפך. היא תיפול אם תמשיך להיות עיר שמפחדת מהעתיד ומעקרת את הנשים שלה בשם צניעות מפוברקת.
ומי באמת צריך לפחד. אולי מי שמוציא פשקווילים חשאיים בשם רב שאפילו לא ידע שהוא חתום עליהם, כדי לאיים.