צה"ל לא מפרסם נתונים רשמיים שוטפים לגבי מספר החיילים והמילואמניקים שהתאבדו אבל מדגיש בכל מקום שהוא יכול להדגיש זאת שחיילים רבים עומדים בפני קושי רב בגלל עומס תעסוקה.
הדו"חות שיש מצביעים על זינוק משמעותי במתאבדים ובניסיונות התאבדות בהשוואה לשנים קודמות. היו לפחות 280 ניסיונות התאבדות בין ינואר 2024 ליולי 2025 ואנחנו יודעים בוודאות על 62 חיילים ששמו ידם בנפשם מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, כאשר המספר האמיתי הוא - ככל הנראה - קרוב הרבה יותר ל-80.
החיילים מתאבדים הרבה בגלל שהם מתקשים להתמודד עם החיים בישראל עם הצלקות הנפשיות של המלחמה והדברים שראו בעוטף עזה ובעזה. ולא מאות עומדים בפני הקשיים הללו, מדובר על מאות אלפים ששירתו בעזה או בצפון הארץ, וצריכים את עזרת המדינה ואת מימון המדינה כדי לחזור לתפקד כאנשים בריאים נפשית בכלכלה הישראלית.
בעיות נפשיות של חיילים עם PTSD היו בעיה חברתית וכלכלית במדינות אחרות שעברו מלחמה משמעותית. כשלא טיפלו בבעיות אלו כמו שצריך במימון כביר של המדינה, הבעיות הנפשיות הפכו לבעיות חברתיות משמעותיות שהשפיעו על חיי המדינה לעשורים קדימה.
למשל, בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה לא היה כסף לטיפול ביוצאי המלחמה, וזו היתה אחת מהסיבות לעליית הפשיזם ומלחמת העולם השנייה. בארה"ב של שנות השמונים לא טיפלו כמו שצריך בווטרנים של מלחמת ויאטנם, וגם זה יצר בעיות חברתיות משמעותיות - כגון שטף של הומלסים, פשע רב ובעיות נפשיות שפגעו בהמונים ובמשפחותיהם.
המדינה חייבת להשקיע את כל הכסף שאפשר בטיפול בחיילים שהקריבו את בריאותם הפיזית והנפשית כדי להילחם עבור המדינה ועתיד ילדיהם בה. זו צריכה להיות משימה לאומית רצינית לשנים קדימה - עם תקציבים אינסופיים שיופנו לטיפולים ומטפלים ושינוי תרבותי של ממש בישראל. צריך אפילו להקים משרד ממשלתי עם סמכויות אך ורק בשביל המשימה הזו.
אבל כמו שהממשלה לא היתה מוכנה לשלם פיצויים לחטופים ומשפחותיהם, האחראים ל-7 באוקטובר מעדיפים להשקיע את רוב הכסף שלנו משלמי המסים בעצמם ולא בגיבורים שלנו.
זה כבר בלתי ניתן להכחשה - אפילו אם הם "הטמיעו" את ההון שמכונה "כספים קואליציוניים" בתוך תקציב המדינה, כבר אי אפשר להכחיש את זה שהממשלה משקיעה 5.2 מיליארד שקל בשנה ב"שוחד פוליטי".
העובדה היא, וזה עובדה לא דעה, שממשלתו של בנימין נתניהו מעדיפה לשים יותר מחמישה מיליארד שקל בהישרדותה עד לבחירות מאשר להשקיע באזרחים הכי נאמנים שהקריבו את עצמם ואת משפחותיהם כדי שהמדינה תשרוד.
והכספים הקואליציוניים המוגדרים לא כוללים את הכספים שנועדו אך ורק למיעוטים קיצוניים שחלקם אנטי-ציונים.
למשל, המשרד להתיישבות והמשימות הלאומיות - כלומר הקופה הקטנה-גדולה של המיעוט החרד"לי - יקבל 140 מיליון שקל, שהם בסך הכל הטבה למתנחלים וקיצוניים כמו אורית סטרוק ואבי מעוז.
30 מיליון שקל נוספים בתקציב מופנים ל"גרעינים משימתיים", כלומר עוד כסף שהולך למגזר החרד"לי במקום לשוטר באופקים או למילואמניק מפרדסיה.
כמעט 40 מיליון שקלים נוספים הולכים לטובת מאחזים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון, מהם יוצאים "נערי גבעות" (טרוריסטים יהודים) שמנסים לגרור את יהודה ושומרון לתהו ובהו ולא פעם תוקפים חיילים של צה"ל.
גם משרד החינוך תורם כסף למשרדים החרד"לים של בצלאל סמוטריץ' על חשבון תלמידים בפריפריה, למשל.
החרדים, שכביכול אינם בקואליציה, ימשיכו את שאיבת הכסף הציבורי על חשבון החיילים ששומרים עליהם ושומנו גם בכך שאיש חסידות גור ימונה לתפקיד בכיר ברשות מקרקעי ישראל. בין השאר הם יקבלו 16.5 מיליון שקל (שיכולים לממן 41,250 שעות פסיכולוג) בשביל "מעטפת חינוך ויהדות" (מה).
וכמובן יש לחרדים 700 מיליון שקל (!) לישיבות החרדיות שכרגע מוקפאים עד להסדרת חוק ההשתמטות מגיוס.
השורה התחתונה של התקציב ל-2026 היא מאוד ברורה: הממשלה של מדינת ישראל לוקחת מיליארדי שקלים שאמורים להיות מושקעים באנשים שתפקדו כמגן למדינה, ומשקיעה אותם בגורמים עבריינים ואנטי-ציונים.
שוב, זה לא ניתן לוויכוח. זה בתקציב.