מבוגרים בישראל נשארים יותר שנים בשוק העבודה, אך למרות העלייה המרשימה בשיעורי התעסוקה - הפערים הכלכליים בגיל השלישי לא רק שאינם מצטמצמים, אלא אף מעמיקים. מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מציג תמונת מצב מטרידה: הארכת תוחלת החיים בישראל אינה נהנית מחלוקה שוויונית בין קבוצות האוכלוסייה.
על פי המחקר, שנערך על ידי פרופ' איל קמחי, סגן נשיא מוסד שורש, והחוקר תומר זידנר, ונשען על נתוני הלמ"ס וה-OECD, גברים יהודים משכילים מצליחים להמשיך לעבוד ולהרוויח גם לאחר גיל הפרישה. מנגד - נשים, ערבים ובעלי השכלה נמוכה מזדקנים לתוך מציאות של חוסר ביטחון כלכלי.
תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות ב-OECD (85.7 שנים לנשים ו-81.7 לגברים), אך דווקא הארכת החיים מחדדת את הפערים. רבים מהישראלים חיים יותר שנים אחרי גיל הפרישה, אך אינם מצליחים להבטיח רמת חיים מספקת לאורך זמן - ובפרט מי שנכנסים לגיל השלישי ללא ביטחון כלכלי.
המחקר חושף עלייה מהירה בשיעורי התעסוקה של בני 65+ בעשור האחרון: בגברים מכ-15% לכ-30% ובנשים מכ-5% לכ-15% - עלייה חדה אף יותר מהממוצע במדינות OECD.
אלא שמאחורי העלייה מסתתרים פערים חריפים: 35% מהגברים היהודים בגיל 65+ עובדים, לעומת פחות מ-20% מהגברים הערבים.
בקרב נשים, הפערים עמוקים עוד יותר: נשים יהודיות מגיעות לשיעור תעסוקה של כ-20%, בעוד שנשים ערביות כמעט ואינן משתתפות בשוק העבודה בגיל זה.
גם היקף המשרה משפיע מהותית על רמת החיים. בישראל נרשמה עלייה בשיעור המבוגרים העובדים במשרה מלאה - בניגוד למגמת ירידה במדינות ה-OECD. כ-70% מהגברים המבוגרים עובדים במשרה מלאה, לעומת כ-40% בלבד מהנשים - מה שמרחיב עוד יותר את פערי ההכנסה והפנסיה.
לפי המחקר, השכלה גבוהה היא מנוע תעסוקתי משמעותי בגיל השלישי. גברים בעלי 13 שנות לימוד ומעלה מגיעים לשיעורי תעסוקה של יותר מ-40%, בעוד שבעלי השכלה יסודית אינם עוברים את רף ה-20%. דפוס דומה נרשם גם בקרב נשים.
פערי התעסוקה וההשכלה מתורגמים ישירות לפערי הכנסות: הכנסת זוגות בני 65+ עלתה ליותר מ-9,000 שקלים לנפש סטנדרטית, אך יחידים - ובעיקר נשים יחידניות - נותרים מאחור: גברים יחידים סביב 8,000 שקלים ונשים יחידניות לא יותר מ-7,000 שקלים. מדובר בקבוצות הפגיעות ביותר, נטולות רשת ביטחון שתאזן ירידה בהכנסות או פגיעה בפנסיה.
קריאה לשינוי מדיניות
במוסד שורש קוראים לשורה של התאמות עומק במדיניות הכלכלית: הצמדה מלאה של קצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה, סיוע במיצוי זכויות, רשת ביטחון להגנה על הפנסיות ותמיכה ייעודית לנשים יחידניות, לחברה הערבית ולבעלי השכלה נמוכה. לצד זאת ממליצים החוקרים לעודד תעסוקה איכותית ומותאמת לבני 65+, אך לא להפוך את המשך העבודה לכורח שמעמיק את הפערים.
פרופ' איל קמחי מסכם: "הממצאים מצביעים בבירור על שתי קבוצות שנכנסות לגיל השלישי בעמדת נחיתות: נשים יחידניות וערבים. אלה לא פערים שנולדים בגיל 65 - אלה פערים שהולכים ומצטברים לאורך החיים. כדי לצמצם אותם לא מספיק לדבר על גיל פרישה, צריך לחזק השכלה, תעסוקה וחיסכון פנסיוני כבר בשלבים מוקדמים הרבה יותר. אם לא נפעל היום, הפערים בגיל השלישי רק ילכו ויגדלו בדור הבא".