בית משפט השלום בקריות פסק השבוע כי על גבר להשיב לבת זוגו לשעבר סכום של 95 אלף שקלים, לאחר שהתביעה הכספית שהגישה נגדו התקבלה. התביעה עסקה בכספים שהועברו במהלך מערכת יחסים רומנטית שנמשכה 12 שנים.
הקשר הרומנטי התבטא במפגשים דו חודשיים במסעדה ולאחריהם בילוי רומנטי בצימר ששכרו. במהלך הקשר, העבירה בת הזוג לגבר כספים לפתיחת חנות, לרכישת רכב, נתנה לו כרטיס אשראי לשימושו האישי, קנתה לו מכשיר טלפון נייד ואביזרים נלווים, ואף שילמה עבור קו הטלפון.
האישה טענה כי מדובר בהלוואות כספיות שבן הזוג נדרש להשיב לה עם סיום הקשר, שנפסק לטענתה שלאחר שגילתה שהתארס וניהל מערכת יחסים מקבילה, ואילו לטענתו היא זו שבגדה בו.
בן הזוג טען כי כל הכספים והרכישות ניתנו לו במתנה, ואין עליו חובה להחזירם. לטענתו בת הזוג נטלה את ההלוואות לשימושה האישי ועקב חובותיה המצטברים. הגבר טען כי הוא תמך בה כלכלית, סייע בתשלום שכר הדירה שלה ובפירעון הלוואה, ואף סייע לה להיגמל מסמים ואלכוהול.
בית המשפט קבע כי בת הזוג העבירה לבן הזוג 95 אלף שקלים. במסגרת הדיון וההכרעה, בחן בית המשפט את סיווג מערכת היחסים בין הצדדים. שניהם נמנעו מלהגדירה כידועים בציבור והשתמשו במונח "חברים".
בית המשפט קבע כי לא הוכח שהייתה בין הצדדים "מערכת יחסים הכוללת קרבה מיוחדת" - זאת, בין היתר, לאור העובדה שנפגשו רק פעמיים בחודש, התגוררו באזורים מרוחקים גיאוגרפית אחד מהשני, וכי בן הזוג אף התארס לאישה אחרת שלושה חודשים לאחר הפרידה.
לאור זאת, נקבע כי על בן הזוג להוכיח כי מדובר במתנות ולא בהלוואה, מאחר שלא הוכחו יחסי קרבה מיוחדים. בן הזוג לא הצליח להביא כל ראיה, כגון חילופי הודעות, שיתמכו בטענתו כי הכספים ניתנו במתנה או למתנות הדדיות שהעביר לבת הזוג. הוא גם בחר שלא להביא לעדות את אחותו שתתמוך בטענה כי הכספים שהעבירה לאישה היו סיוע כלכלי.
לבסוף, בית המשפט קבע כי העברת הכספים מאחותו של בן הזוג לתובעת, בסכום קבוע שנמשכה אף מספר חודשים לאחר הפרידה, מתיישבת יותר עם הטענה שמדובר בהחזר הלוואה ולא בסיוע כספי, שכן אין היגיון כלכלי בהמשך סיוע לאחר פרידה ובגידה נטענת.
בימ"ש קבע כי הגבר ישלם סך של 95 אלף שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ושכר טרחה של עורך דינה בסך כ-20 אלף ש"ח.
עו"ד שי שמש ממשרד כהן שמש, שמשרדו עוסק בליטיגציה מסחרית ובחדלות פירעון, מסביר כי פסק הדין ממחיש את המתח המובנה בין קשר רומנטי ארוך שנים לבין שאלות חוזיות הנוגעות להעברת כספים. ההכרעה מלמדת כי גם קשר זוגי ממושך אינו יוצר חזקה של "מתנה", וכי נדרש בסיס ראייתי ברור כדי לשלול את החובה להשיב את הסכומים שהתקבלו.
"במקרה זה, בית משפט בחן את נסיבות הקשר - מרחק גיאוגרפי, היעדר משק בית משותף ותדירות מפגשים מצומצמת - וקבע שלא התקיימה קרבה מיוחדת שמצדיקה הנחה למתן מתנות", אמר עו"ד שי שמש. "לכן, בהיעדר קרבה כזו, על הגבר היה להוכיח כי מדובר במתנה ולא הלוואה. היעדר מסמכים, הימנעות מהבאת עדים רלוונטיים והעברות כספים קבועות מאחותו של הגבר לאישה חיזקו את המסקנה שמדובר בהחזר הלוואות ולא בסיוע חברי".
לדבריו, "מניסיוננו הרב במשרד בליווי תיקים הנוגעים למחלוקות כספיות בין בני זוג, הן במסגרת קשרים זוגיים שאינם מוסדרים והן בסכסוכים הנלווים לפרידות, ניתן לראות שוב עד כמה משמעותי תיעוד מוקדם, הבהרת ציפיות והפרדה ברורה בין מחויבות רגשית לבין התחייבות כספית. בתי המשפט בוחנים בקפדנות את נסיבות ההעברה ואת ההתנהלות בזמן אמת, ולכן מי שמקבל כספים נדרש להציג תשתית ראייתית מלאה ומסודרת".
"המסר שעולה מפסק הדין חד: קשר אישי אינו חסין מהשלכות משפטיות. כאשר אין ראיה לרצון להעניק מתנה, וכאשר נסיבות הקשר אינן יוצרות חובת תמיכה טבעית, ההנחה היא שמדובר בהלוואה שיש להשיב. זו מגמה שאנו פוגשים שוב ושוב בעבודתנו, והיא מדגישה את חשיבות הייעוץ המשפטי כבר בשלבים המוקדמים של מערכת היחסים הכספית בין הצדדים".