הבנקים למשכנתאות צופים עלייה ניכרת בהפרשות לחובות מסופקים

בבנקים למשכנתאות צופים עלייה משמעותית בהפרשות לחובות מסופקים ברבעון הראשון של 2003, בשל פיגור בהחזרי הלוואות הנמשך מאז שני הרבעונים האחרונים של 2002. ב-2003 צפוי גידול ניכר, בשיעור של 20%-10%, בהפרשות לחובות מסופקים של הבנקים למשכנתאות לעומת 2002.



ההפרשות של חמשת הבנקים הגדולים למשכנתאות (טפחות, לאומי למשכנתאות, משכן, דיסקונט והבינלאומי) הסתכמו בכ-290 מיליון שקל ב-2002 - ירידה של כ-2.1 מיליון שקל לעומת 2001. עם זאת שיעור החובות הבעייתיים בתחום המשכנתאות עלה ב-2002 ל-3.3% מתיק האשראי של הבנקים, לעומת שיעור של 2.8% ב-2001. גידול זה משקף את ההרעה באיכות תיק האשראי לרכישת דיור, ויש בו כדי ללמד על הגידול הצפוי בהפרשות לחובות מסופקים.



לדברי מנכ"ל בנק לאומי למשכנתאות, ראובן צבאג, האבטלה והירידה בשכר פוגעות בציבור, ולווים רבים יותר מפגרים בהחזרי התשלומים. על פי הוראות בנק ישראל, הבנקים למשכנתאות אינם חייבים לבצע הפרשות לחובות מסופקים בגין הלוואות הנמצאות בפיגור של 6-3 חודשים. ואולם כאשר הפיגור חורג מעבר לכך, הבנקים נאלצים להפריש אחוז מסוים מהחוב - ככל שעומק הפיגור גדל, כך גדל גם שיעור ההפרשה.



לדברי צאבג, חובות שהיו בפיגור חודשים מעטים מבשילים כעת לכדי חובות עמוקים יותר והבנקים ייאלצו להגדיל את ההפרשות. הלוואה לצורך רכישת דירה נחשבה בדרך כלל להלוואה הראשונה שהציבור מחזיר, מהחשש לאבד את דירתו. ב-2002 עדיין לא הורגש המשבר בענף המשכנתאות, מכיוון שהלווים הצליחו להתגבר על הפיגור ההתחלתי ולחזור ולשלם את תשלומי המשכנתא.



לדברי צבאג, בניגוד לבנקים המסחריים שנאלצים למחוק חובות לאחר שלא הצליחו לגבות אותם, הבנקים למשכנתאות מצליחים בסופו של דבר לגבות את החובות. הבנקים למשכנתאות נמצאים בחשיפה נמוכה יחסית ללקוחות שכן ברשותם ביטחונות טובים יחסית - הדירות של הלקוחות - בעוד ההלוואה מכספי הבנק מגיעה לכ-80%-70% משווי הנכס.







עם זאת בבנקים למשכנתאות מבינים כי באזורי הפריפריה - שם רמות האבטלה גבוהות והלווים נזקקים להלוואה בשיעור גבוה מכספי הבנק - המצב גרוע הרבה יותר. בנוסף, במקרים רבים הבנקים מתקשים לממש את הנכס באותם אזורים; לעתים קרובות המימוש של הנכס נמוך מסך החוב, והבנק מפסיד על ההלוואה.