במה שמכונה מסיבת עיתונאים בתחילת השבוע עם קנצלר גרמניה הקצה נתניהו לעיתונאים ישראלים שתי שאלות כאילו המדובר בשאלת ראש הממשלה בחידון התנ"ך. ראשית העיתונאים התבקשו לשאול בגרמנית או באנגלית.
ראשון השואלים היה כרגיל תמיר מורג נציג ערוץ 14. מיד אחרי ששאל את מה שהוזמן ממנו הגיע תורה של ידידתי אנה ברסקי ממעריב. כבר מראש הוסבר לה על ידי זיו אגמון דובר רוה"מ שתצטרך להסתפק בשאלה לקנצלר בלבד בגלל אילוצי לו"ז.
כך היה מסתיים האירוע אלמלא גיל תמרי כתב ערוץ 13. רגע לפני רדת נתניהו מהבמה זרק תמרי את השאלה - האם במקרה של חנינה תפרוש מהפוליטיקה. נתניהו השיב לא! זו הייתה נקמתו המתוקה של תמרי שהושעה משידור כשהזהיר בזמן אמת ש"ראש הממשלה רוצה את החטופים מתים".
ועדיין נתניהו נהנה מהמעמד. זה אינו ראש הממשלה של תחילת המלחמה שענה לשאלות במבט מושפל מתדהמה. כשהוא מרגיש על הסוס, הוא נהנה להשפיל את התקשורת הישראלית בהתאם להנחיית מנטור אמריקאי בשם דונלד טראמפ.
אי אמירת האמת הפכה להוראת קבע בפיו והוא עושה זאת בכישורי משחק ופנטומימה. תחת כל הצהרה שלו צריך להוסיף את הכיתוב "המציג הוא שחקן". הפוליטיקאים סביבו מכירים את הסחורה וכל אחד נערך בהתאם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ וכינה אותו "שקרן בן שקרן". "אני לא מאמין לאף מילה שיוצאת לו מהפה" טען שר האוצר לשעבר משה כחלון והחתים אותו על כתב התחייבות כאילו המדובר במגנה קרתא עם פירוט סמכויותיו כשר האוצר. אפילו הנשיא הצרפתי לשעבר סרקוזי אפיין מזמן את תכונתו כשקרן ושיתף בממצאיו את הנשיא אובמה.
מילא שעיגול פינות במסיבות עיתונאים עוד ניתן לספוג אבל הטרלה תורנית המכונה "בקשת החנינה" מהנשיא שברה שיאים. זה ניתן יותר כבקשת חנינה למדינת ישראל. ועדיין קוראים לה "חנינה" למרות שבפועל המדובר בביטול המשפט.
התקשורת זורמת עם הנרטיב שלו והוא צוחק בליבו כמה נאיביים אנשים יכולים להיות. יש ביטוי מצוין בגרמנית או ביידיש איך שצריך להתייחס למכבסת המילים: Hat er gesut. במילים אחרות "אז אמר". בשנות כהונתו פלט נתניהו דברים והיפוכם, ושוב התהפך.
הוא עצמו אפילו כבר לא זוכר מה שאמר, אבל הארכיון כן. בתחילת המלחמה הבטיח לחקור את המחדל אבל לא הבטיח לקיים. הוא דרש מאולמרט ומראשי ממשלת השינוי ועדות חקירה על הרבה פחות, אבל כשזה הגיע לאסון הגדול בתולדות המדינה ביבי ברח.
הוא התחייב לשתי קדנציות כראש הממשלה שנמתחו בלי סוף ולאחרונה הצהיר על כוונתו לרוץ לארבע נוספות. בכלכלה זגזג. הבטיח הורדת מחירי הדירות, מחירי בנזין ויוקר המחייה. התחייב להעלים את הרגולציה ואת שלטון הפקידים. אז אמר.
מגפת הביביזם עלולה להחמיר לקראת הבחירות עם שפע של הצהרות של נתניהו שהקשר בינם לבין המציאות הדוק כמו הקשר בינו לבין ארדואן. בעיית הבעיות היא שזהו ראש ממשלתנו שזוכה ליחס של משיח מודרני מעדת מעריציו. אחד הבולטים שבהם הוא יעקב ברדוגו המתפקד כאורקל מדלפי.
הם מתייחסים לשקריו בקריצה ולעבודה בעיניים כתכונה נעלה להתמודדות מול הגויים. הם ימחאו כפיים גם אם ילך לקואליציה עם מנסור עבאס, ימיר את דתו לאיסאלם, יקבע שהיום יום ראשון או יטריד חלילה את אחת מבנותיו של ביביסט.
להתקומם, להתעלם
התקשורת חייבת להפנים עם התופעה ולהתמודד אתה בארגז כלים מודרני ולא קונבנציונלי. לא חייבים להתייחס לכל אמירה שלו כדברי אלוהים חיים. הגיע הזמן לקחת את הצהרותיו בערבון בלתי מוגבל אלא לקחת אותם עם טונות של מלח.
אם נשלחת קלטת לשידור המתבטלת בנימוק מומצא של אילוצי לו"ז, חייבים להתעלם בעתיד אלא אם חלילה אם המדובר בקלטת עם דרישת כופר מחוטפיו.
כשהוא חוזר בו מההבנות מוקדמות עם התקשורת, חייבים להתקומם כמקובל בתקשורת האמריקאית. למשל להפתיע אותו עם שאלות מחוץ לפרוטוקול כפי שהיטיב לעשות השבוע גיל תמרי בעניין עסקת הטיעון.
כשהוא נשאל מחוץ לפרוטוקול יוצא לו הביבי. גם הנוהג למתן רשות השאלה הראשונה לערוץ 14 כאילו מדובר בקניית הכבוד לעלייה לתורה אינה מקובלת בשום מקום. בכל מקרה את שאלות המוזמנות ואת דף המסרים הוא יוכל תמיד להעביר ממילא דרך ערוץ הבית.