גידול במספר התלונות נגד עורכי דין ב-2002

בעוד כחודשיים ייערכו בחירות למוסדות לשכת עורכי הדין. המתמודדים חלוקים ביניהם בנושאים רבים, אך בעניין אחד שוררת הסכמה מלאה: לא יעלה על הדעת להוציא מידי הלשכה את הטיפול המשמעתי בעורכי הדין. ייתכן שההסבר טמון במספרים הנחשפים כאן. אין להתרשם ממספר התלונות המוגשות לוועדת האתיקה, אלא ממספר התלונות שהתגבשו לידי קובלנה משמעתית - 7%-5% בממוצע רב-שנתי של תלונות נהפכות לכתבי אישום. כלומר, כ-95%-93% מהתלונות נגנזות בשלב המקדמי ולא מגיעות לידי בירור בפני בית הדין, המורכב מעורכי דין מתנדבים, חבריהם לגילדה של הנילונים.



למרות חופש המידע, לשכת עורכי הדין מקמצת בפרטים אודות מספר המורשעים בתיקים אלה, בהליכים שנמרחים על פני שנים. בסופו של יום, ניתן למנות על אצבעות שתי ידיים את מספרם של עורכי הדין שנמצאו אשמים בעושק לקוחותיהם בבתי הדין המשמעתיים. יעיד על כך המספר המצומצם של המודעות הצנועות שמפרסמת הלשכה בעיתונות, בגודל מזערי, אודות עורכי דין שהורחקו מהלשכה לתקופות קצובות או לכל ימי חייהם. השעיה מהלשכה פירושה שעל עורך הדין נאסר לעסוק במקצוע. אולי מסיבה זו חבריו הדיינים הם כל כך רחמנים. עד כדי כך, שכאשר לקוח מתלונן על עורך הדין גם במשטרה, נעצר ההליך המשמעתי עד להשלמת ההליכים בפרקליטות. ובכל אותה עת, עורך הדין שסרר ממשיך לעבוד כרגיל.



ראשי הלשכה לדורותיהם התנגדו להוצאת הדין המשמעתי לגורם חיצוני. הם טענו כי מן הראוי שהלשכה, המנפיקה את רישיונות עריכת הדין, תהיה גם זו שתשפוט את עורכי הדין. אלא שההליך כולו נעשה במחשכים, בוועדות סגורות ובדיונים שלציבור אין זכות להיות נוכח בהם.



בספטמבר 2000 היתה לרגע הרגשה שמשהו עומד להשתנות. חיים רמון, אז יו"ר ועדת השרים לתיאום, מינהל וביקורת המדינה, הניח בפני הוועדה הצעה ליישום מסקנות דו"ח מבקר המדינה שלפיו יש להעביר את סמכויות השיפוט המשמעתי של עורכי הדין לגורם חיצוני. השר רמון התבסס על שלוש הערות של מבקר המדינה למשרד המשפטים במשך שנות ה-90, לפיהן יש לטפל בשינוי שיטת השיפוט המשמעתי של עורכי הדין ולנהוג כמקובל ברוב הדמוקרטיות המערביות - שבהן הטיפול המשמעתי לא מצוי באחריותה הבלעדית של הלשכה. גם שר המשפטים אז, יוסי ביילין, סבר שאין זה ראוי שעורכי הדין ישפטו את עצמם. ראשי הלשכה נעמדו כאיש אחד נגד הכוונה המתגבשת, אבל מי שניצחה את רמון וביילין היתה האינתיפאדה, שפרצה זמן קצר לאחר מכן והביאה להתמוטטות ממשלת ברק. מאז איש אינו חוזר לדון בעניין שבו מבקר המדינה הביע את דעתו באופן מוחלט.



לפני יותר משנה, העלתה יו"ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, עו"ד אורנה לין, שורת הצעות לרפורמה בדין המשמעתי ובראשן השעיית עורך דין שסרח וגנב מלקוחותיו עוד לפני השלמת ההליך המשמעתי. לין הציעה פרסום בולט בעתונות של עורכי הדין שהורשעו והעברת שמותיהם למזכירויות בתי המשפט, כדי שעורכי הדין הללו לא ימשיכו להופיע כאילו לא היו דברים מעולם. עברה שנה וחצי, וגם המעט הזה לא נעשה.