"צוואת המקרר": הוא הוריש לאחותו "מכשיר חשמלי בודד" - ואז הגיעה התפנית

דרמה בבית המשפט לענייני משפחה: סיפור שתי הצוואות הסותרות של המנוח ש.ש, שכלל ירושה של מקרר בודד לאחותו היחידה, הגיע לסיומו בפסק דין דרמטי.

פסק הדין אישר את צוואתו המאוחרת שניתנה חודש לפני מותו, לפיה האחות היא זו שתקבל את כל ירושתה, הכוללת דירה בגבעתיים, ולא המעסיק שלו וילדי המעסיק.

המנוח, אלמן ללא ילדים, הלך לעולמו במרץ 2022, בגיל 80.

הצוואה הראשונה, שנחתמה בשנת 2004, הותירה את מרבית רכושו, בין היתר דירה בגבעתיים, למעסיקו לשעבר ולארבעת ילדי המעסיק, שאותם ראה כתחליף למשפחה שהפנתה לו עורף ושימשו לו משענת.

בצוואה זו ציווה המנוח לאחותו היחידה, התובעת, רק את "המקרר הנמנה בין הפרטיים של תכולת ביתי", וזאת על מנת שגם "חלקה לא ייגרע מצוואה זו". ירושה זו של מכשיר חשמלי בודד העניקה לפרשה את הכינוי "צוואת המקרר".

הצוואה השנייה והמאוחרת, שנחתמה בפברואר 2022, כחודש לפני פטירתו, ביטלה את הקודמת וציוותה את כל רכושו לאחותו. מעסיקו וילדי מעסיקו, היורשים על פי הצוואה הראשונה, הגישו התנגדות לקיום הצוואה המאוחרת בטענה שהמנוח לא היה כשיר, וכי היא נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות ממשית של האחות בעריכתה.

השופט תומר שלם מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, דחה את ההתנגדות וקבע כי יש לקיים את הצוואה המאוחרת, תוך דגש על עקרון-העל של כיבוד רצון המצווה וחופש הציווי.

הנימוק המרכזי היה כי הוכח בפניו בראיות מוצקות שהמנוח היה כשיר לערוך את הצוואה. המנוח, שערך את צוואתו הנוטריונית בעת אשפוזו, נבדק על ידי מומחה פסיכוגריאטר, ד"ר אליעזר פלדינגר, אשר אישר את כשירותו. גם מומחה בית המשפט, פרופ' שלמה נוי, קבע בסבירות גבוהה שהמנוח היה כשיר לבצע פעולות משפטיות.

באשר לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת, נקבע כי למרות שהמנוח היה מוגבל תפקודית, לא הוכחה תלות שכלית-הכרתית שלו באחותו, והוא נותר עצמאי מבחינת רצונו החופשי.

בית המשפט דחה גם את טענת המעורבות בעריכת הצוואה: אף שהאחות יצרה קשר עם הנוטריון ושילמה את שכרו, פעולות אלה התמצו בפעולות טכניות גרידא ואינן עולות כדי "נטילת חלק באופן אחר בעריכתה" כנדרש בחוק. לאור זאת, אישר בית המשפט את צוואת המנוח משנת 2022 לטובת אחותו.

עו"ד אורי נחמני שמשרדו עוסק בדיני משפחה ומומחה בעריכת צוואות מסביר כי "פסק דין זה הוא דוגמה קלאסית לסכסוך שניתן היה למנוע. המנוח המתין 18 שנה עם צוואה שלא שיקפה את רצונו, ורק כשהיה מאושפז ופגיע החליט לשנותה. התזמון קריטי. צוואה צריכה להיערך כשאתם בריאים ועצמאיים. צוואה בבית חולים, גם אם כשרה משפטית, תמיד תעורר חשדות".

לדבריו, "במקרה זה, בזכות עבודה מקצועית של הנוטריון והבדיקה הרפואית, הצוואה עמדה במבחן - אבל למה להגיע לכך? חשוב להסביר שינויים דרמטיים: "אם משנים צוואה אחרי שנים רבות, הוסיפו פסקה מסבירה את השינויים. המנוח לא הסביר מדוע שינה את דעתו - וזה יצר חשדות מיותרים".

עו"ד נחמני מדגיש כי יש להיזהר ממעורבות יורשים בטיפול בצוואה: "גם כשהכוונה תמימה, יורש שמתאם פגישה עם נוטריון נראה רע. במקרה זה נקבע שזו עזרה טכנית, אבל זה עלה במאבק משפטי כבד. מנו צד שלישי ניטרלי לטיפול בהיבטים לוגיסטיים. השקיעו בבדיקה רפואית. אם אתם בני 70 פלוס, חולים או מאושפזים - דרשו בדיקה פסיכוגריאטרית. זה עולה אלפי שקלים, אבל חוסך עשרות אלפים בהוצאות משפט. במקרה זה, חוות הדעת של ד"ר פלדינגר הצילה את הצוואה.

"תעדו הכל: "פלט השיחות של הטלפון הוכיח שהמנוח לא נותק מהעולם. תיעוד כזה יכול להכריע אל תשתמשו בצוואה כנשק רגשי. הצוואה מ-2004 שהותירה רק מקרר לאחותו, מעידה על פצע עמוק. צוואה אינה כלי לנקמה. טפלו ביחסים בחיים - אל תשאירו פצצה מתקתקת".

"חשוב לציין כי חופש הציווי הוא זכות יסוד, אבל היא מחייבת אחריות", מסכם עו"ד נחמני. "עריכת צוואה היא החלטה המשפיעה על יקיריכם לאחר שלא תהיו כאן. השקיעו בתכנון נכון, היוועצו במומחים, ועשו זאת בזמן שאתם בריאים - זו המתנה הכי טובה שאתם יכולים להשאיר למשפחתכם".